התוצר המקומי הגולמי מייצג את התוצר המקומי הגולמי, שאמור לייצג את סך הערך הדולרי של כל הסחורות והשירותים שיוצרו במשך תקופה מסוימת. מדד המחירים לצרכן, המייצג מדד המחירים לצרכן, הוא מדד לסל תיאורטי של סחורות המיועד לייצג את מה שאנשים קונים. סל הסחורות שנקבע מראש הוא ממוצע והטובין משוקללים כנגד אחד האנטר, על פי חשיבותם למשק בית. על פי investopedia.com, מדד המחירים לצרכן מציין אם המשק חווה אינפלציה, דפלציה או סטגפלציה. התמ"ג ומדד המחירים לצרכן קשורים, אם כי, יש הבדלים.
אינפלציה ותוצר
האינפלציה היא העלייה במחיר לאורך זמן של מוצר או שירות נתון המחושב באמצעות המדד. רוב הכלכלנים משתמשים במדד הליבה של הליבה כדי למדוד את האינפלציה, משום שהיא אינה כוללת מוצרי מזון, שהם תמחור תנודתי יותר. התמ"ג מותאם תמיד לאינפלציה של 6%, כך שאם היה רק שיעור אינפלציה של 2%, האינפלציה השנתית תדווח על 4%, לפי investopedia.com
צמיחת התמ"ג
אנחנו רוצים צמיחה כלכלית, אבל לא צמיחה מהירה. ממשלת ארה"ב יכולה רק לשמור על צמיחה של 2.5 עד 3.5 אחוזים בשנה. אם הצמיחה מתרחשת מהר מדי, האינפלציה גדלה מהר מדי, מה שהופך את עלות המחיה, כפי שדווח באמצעות מדד המחירים לצרכן, גבוה מדי עבור אנשים כדי לשמור על קשר. אנשים אז לא יכול להרשות לעצמו את המחירים החדשים, כי לטפטף את ההכנסה של אנשים לעובדים הוא איטי יותר מאשר האינפלציה.
מדד המחירים לצרכן, התמ"ג ועלות המחיה
כאשר מדד המחירים לצרכן עולה, השכר צריך לגדול בסופו של דבר, כי מדד המחירים לצרכן משמש כדי להתאים את ההכנסה. לשכת העבודה והסטטיסטיקה (BLS) משתמשת במדד המחירים לצרכן כדי להתאים את השכר, הטבות הפרישה, סוגריים המס, ואינדיקטורים כלכליים חשובים אחרים. עם זאת, הממשלה היא איטית יותר מאשר בשווקים, ואם התמ"ג גדל מהר מדי, הממשלה לא יכולה לשמור על מנת לבצע את כל ההתאמות הנדרשות הכנסה הדרושים לאנשים לשמור על איכות חיים טובה, כי העלות שלהם החיים גדל מהר מדי.
תמ"ג ומדד ישיר של מדד המחירים לצרכן
התוצר המקומי הגולמי ומדד המחירים לצרכן הם שני ההיבטים החשובים ביותר בכלכלה בריאה. הם משפיעים ישירות זה על זה, ורק צמיחה יציב יכול לקזז את ההשפעות השליליות שהם יכולים להיות זה על זה.
