האומות ברחבי העולם להשתמש במדיניות המוניטרית כדי להבטיח צמיחה כלכלית בת קיימא, כמו גם רמות נמוכות של אינפלציה ואבטלה עבור אזרחיהם ועסקים. הבנקים המרכזיים משפיעים על המדיניות המוניטרית באמצעות שליטתם באספקה הלאומית וזמינות האשראי.גורמים שונים, פוליטיים וכלכליים כאחד, מסייעים בקביעת המדיניות המוניטרית של המדינה.
מסגרת המדיניות המוניטרית
מסגרת המדיניות המוניטרית כוללת את המוסדות, המנדטים והיעדים המעצבים את המדיניות המוניטרית. בנקים מרכזיים, כגון הבנק הפדראלי בארה"ב, הבנק המרכזי של יפן והבנק המרכזי של קנדה, הם המוסדות המפקחים על המדיניות המוניטרית במדינותיהם. המנדט מורכב מחוקים והוראות שיוצרים את הבנק המרכזי ומגדירים את שליחותו. בדרך כלל, המנדטים רחבים בטבעם. הפדרל ריזרב של המנדט של הקונגרס, למשל, כולל שמירה על מערכת מחיר יציבה. היעדים כוללים יעדים מדידים לצמיחה של האינפלציה ושל היצע הכסף. לדוגמה, בנק מרכזי עשוי לקבוע יעד אינפלציה שלא יעלה על 2% לשנה.
עצמאות הבנק המרכזי
עצמאות הבנק המרכזי ממרכיבים אחרים של הממשלה מסייעת בביטחון המדיניות המוניטרית, המבוססת על שיקולים כלכליים ולא פוליטיים. הפדרל ריזרב, למשל, יש רמה גבוהה של עצמאות מן הנשיא והקונגרס. מושלי הפד הם מינויים לנשיאות אך משרתים את תקופת השנתיים, ומגבילים את יכולתו של נשיא לטעון את הלוח עם בעלי ברית פוליטיים. הפד גם הוא עצמאי משליטה פיסקלית על ידי הקונגרס. בנק מרכזי חסר עצמאות יכול להיות פגיע, למשל, ללחוץ על מנת לתמרן את אספקת הכסף באופן שמעדיף ממשלה יושבת בזמן הבחירות.
תנאים כלכליים
התנאים הנוכחיים במשק משפיעים על החלטות המדיניות המוניטרית על ידי הבנק המרכזי. הבנק הפדרלי של סן פרנסיסקו מדווח כי קובעי המדיניות של הפד בוחנים את הנתונים העדכניים ביותר על מדדים חשובים כגון אבטלה, תוצר מקומי גולמי ופרודוקטיביות, אך מזהירים כי אפילו המידע העדכני ביותר משקף רק את העבר הקרוב.
מבט כלכלי
תנאי המדיניות המוניטרית משקפים לא רק תגובה לאינדיקאטורים האחרונים בביצועי המשק, אלא גם לשיקול דעתו של הבנק המרכזי על מצב הכלכלה. הבנק הפדרלי של סן פרנסיסקו מדווח כי קובעי המדיניות של הפדרל ריזרב מנסים לזהות את ההתפתחויות הכלכליות הרלוונטיות ביותר, תוך שילובם במודל המסייע להם להעריך את התנאים העתידיים. משמעות הדבר היא כי הערכות של התנאים הנוכחיים, כמו גם תחזיות לגבי העתיד של המשק, לסייע לקבוע פעולות מדיניות. אם הבנק המרכזי סבור שהכלכלה נמצאת בסיכון להתחממות יתר, מה שעשוי להצית את האינפלציה, היא עשויה להגיב בפעולות התכווצות המחזקות את האשראי ומקטינות את כמות הכסף. אם הצמיחה הכלכלית תיראה איטית, הבנק המרכזי עשוי להוריד את הריבית ולהגדיל את כמות הכסף כדי להבטיח אספקה מתמדת של האשראי למערכת הפיננסית, תוך עידוד פעילות ההלוואות וההשקעות.
