התוצר המקומי הגולמי (GDP) של מדינה הוא הערך הכולל של כל המוצרים והשירותים הסופיים שיוצרו באותה מדינה בתקופה נתונה. התמ"ג כולל את כל הצרכנים, ההשקעות וההוצאות הממשלתיות. לשם כך, מוסיפים את ערך היצוא ומחסירים את ערך היבוא לתוצר הכולל. התמ"ג, ואחוז צמיחתו, נחשב לאחד המדדים העיקריים למצבה של כלכלת המדינה.
חישוב התמ"ג
ישנן שתי דרכים לחשב את התמ"ג. אחת היא הגישה הכנסה, אשר כוללת הוספת מה שכולם הרוויחו. זה יכלול פיצוי כולל לעובדים, רווחים ברוטו של עסקים, ומסים פחות סובסידיות. השני, והנפוץ ביותר, הוא גישת ההוצאה, המחשבת את סך הצריכה, ההשקעות, ההוצאות הממשלתיות והיצוא נטו. שתי הגישות צריכות להניב תוצאות דומות ומצביעות על צמיחה כלכלית וצמיחה.
דיווח על תמ"ג
בארצות הברית, הדו"ח על התמ"ג הוא שוחרר בשעה 8:30 בבוקר ביום האחרון של כל רבעון עבור הרבעון הקודם. דוח תוצר ראשוני זה מתוקן ומונפץ פעמיים לפני קבלת הדמות הסופית. הדו"ח הראשון שפורסם נקרא דוח מראש. הדו"ח הראשוני מתפרסם כעבור חודש, והסוף חודש לאחר מכן. התמ"ג מדווח בשתי צורות: שוטפות וקבועות. הנוכחי הוא בדמות דולר בזמן ההנפקה. הקבוע מתייחס לרמה של דולרים בזמן מסוים בעבר. זה כדי להסביר את האינפלציה.
שימוש בתמ"ג
התמ"ג מראה עד כמה טוב המשק. בארה"ב, צמיחת התמ"ג ההיסטורית ממוצעת בין 2.5 ל -3% בשנה. השוואה עם ממוצע זה מציין אם המשק גדל באופן נורמלי, במחזור בום, אולי נופל לתוך מיתון, או איפשהו בין לבין. שוק המניות בדרך כלל מגיב לדוח התמ"ג, והוא יכול להיות מושפע אם הדו"ח הסופי שונה מן הגירסה מראש. כלכלנים חוקרים את התמ"ג כדי לסייע בקביעת מידת האינפלציה.
תוצר לאומי גולמי
התוצר הלאומי הגולמי (GNP) שונה מהתמ"ג. התמ"ג קובע את ערך הסחורות והשירותים שיוצרו בגבולות ארצות הברית. התוצר הלאומי הגולמי כולל את התמ"ג ומוסיף לו את הערך של סחורות ושירותים המיוצרים על ידי חברות בארה"ב במדינות זרות.
