הפחת נחשב ללא הוצאה במזומן. זאת, משום שהיא אינה כוללת את מלוא העלות של הנכס בשנה הראשונה של השירות. מאחר שציוד הון מסייע לחברה לייצר תזרימי מזומנים במשך יותר משנה, הוא נמחק כנגד הכנסה נטו במרווחים.
ציוד הון
רק ציוד המוגדר כציוד הון יכול להיות מופחת. דוגמאות לציוד ההון כוללות קדימונים, משאיות וטרקטורים. יש להניח כי נכסים אלה משמשים יותר משנה. כתוצאה מכך, בשל אמנה חשבונאית, הם לא יכולים להימחק מהרווח הנקי בשנה אחת. ההפחתה הנוספת בכל שנה של אורך החיים השימושיים של הנכס נקראת פחת.
עקרון תואם
האמנה החשבונאית המחייבת הוצאת ציוד הון על פני זמן נקראת עקרון ההתאמה. עקרון ההתאמה נועד להתאים את ההכנסות להוצאות ככל האפשר. מאחר וציוד ההון משמש יותר משנה, הדרך היחידה להתאים את ההכנסות עם ציוד הון להוצאות של ציוד הון היא באמצעות פחת.
שיטת הקו הישר
אחת השיטות הנפוצות ביותר המשמשות להפחתת ציוד ההון מכונה שיטת הקו הישר. שיטות הקו הישר מפחיתות חלק שווה מעלות הנכס בכל שנה של אורך החיים השימושיים של הנכס. שלושת המשתנים ששימשו בחישוב הם אורך חיים שימושיים, ערך הצלה והעלות המקורית של הנכס. אורך החיים השימושיים של הנכס הוא מספר השנים שהוא ייצור הכנסות לחברה. ערך ההצלה הוא שווי ציוד ההון לאחר אורך החיים השימושיים שלו. העלות המקורית של הציוד הוא הסכום ששולם עבור הציוד, לא את שווי השוק של הציוד.
דוגמא
לדוגמה, נניח שרכשת טרקטור חדש עבור $ 10,000. לדברי הספק, הטרקטור צפוי להיות בעל חיים שימושיים של שלוש שנים. חצר גרוטאות מקומית יקנה את הטרקטור בסוף החיים השימושיים שלה עבור $ 1,000. אורך החיים השימושיים של הנכס הוא שלוש שנים, העלות המקורית של ציוד ההון היא 10,000 דולר וערך ההצלה הוא 1,000 דולר. הפחת את ערך הצלה של הטרקטור מעלות הטרקטור ולאחר מכן לחלק את התשובה על ידי אורך החיים השימושיים של הנכס. התשובה לדוגמה זו היא $ 10,000 פחות 1,000 $ חלקי שלושה או 3,000 $. עלות הפחת השנתית של הטרקטור היא 3,000 דולר.
