הסכם רכש חוזר כרוך בעסקה קצרת טווח המאפשרת ללווה לקבל אשראי ולמלא את צרכיו לטווח הקצר. הסכמי רכש חוזר פופולריים בקרב בנקים ומוסדות פיננסיים, שכן הם דורשים הון לטווח קצר כדי לעמוד בדרישות התפעוליות שלהם. בנק עם עודף מזומנים יכול להלוות כסף לבנק אחר עם גירעון במזומן. זה מסייע לבנקים להבטיח תשואה עם סיכון מינימלי. העסקה כוללת מכירת נייר ערך או תיק ניירות ערך עם הבטחה לרכישה חוזרת של נייר הערך במועד עתידי.
מנהל מובטחת
בספרו "תכנון מתקנים אסטרטגיים: תקצוב הון ומינהל חובות", אומר אלן וולטר סטייס כי "הסיכון הקטן מעורב בהסכמים כאלה כי הקרן מובטחת והחזר קבוע". הסכם רכש חוזר מספק ביטחונות בצורה של ניירות ערך כדי להקל על העסקה, ובכך להקטין את הסיכון הכרוך בכך. ניירות הערך נמכרים בהבטחה לרכישה חוזרת, מה שהופך את העסקה מבחינה טכנית לכלי חוב במקום למכירה.
מחיר מוגדר
מחיר הרכישה מחדש של ניירות הערך נקבע מראש בהסכם שנחתם בין הלווה לבין המלווה. מחיר הרכישה חייב להיות גבוה מהמחיר הנוכחי כפי שהוא חייב לכלול תשואה עבור המלווה. לפיכך, מחיר הרכישה אינו מבוסס על המחיר הצפוי בעתיד של ניירות הערך, אלא על שיעורי הריבית השוררים באותו זמן.
משך זמן קצר
פרנק פבוזי, בספרו "הסכמי השאלת ניירות ערך והרכישה חוזרת", קובע כי "הסכם רכש חוזר הוא בדרך כלל לטווח קצר ונע בין יום ל -21 יום". עם זאת, הסכם זה יכול להיות מגולגל אם הלווה צריך להאריך את תקופת ההסכם. התגלגלות דורשת יצירת חוזה חדש בין שני הצדדים. מוסדות הבנקאות נוטים להיות בעלי דרישות לטווח הקצר שבדרך כלל נמשכות יום אחד; הסכמים אלה אינם מתגלגלים לעתים קרובות.
כמות מינימלית
הסכום המינימלי שניתן ללוות באמצעות הסכם רכישה חוזרת הוא $ 100,000, עם תוספת של 5,000 $ מעל המינימום המותר. סכום מינימלי זה ניתן למשא ומתן בין הצדדים בנסיבות ייחודיות.
רכישה קבועה או פתוחה
Steiss גם מציין כי הסכם רכישה חוזרת ניתן לתקן או לפתוח כפי שהוגדר על ידי החוזה. הסכם קבוע יש מועד לפדיון קבוע, ואם הופסקה מוקדם המלווה יש את האפשרות לחייב את הלווה קנס מוגדרת מראש. ניתן לבטל הסכם רכש חוזר בכל עת, מראשיתו ועד לפדיון, ללא קנס. התשואה בשני ההסכמים קבועה, אך מחיר הרכישה מחדש תלוי בכמות הזמן בה ינוצל ההון על ידי הלווה.
