ניתן להעריך את התפוקה הכלכלית של מדינה באמצעות מדידה הנקראת תוצר מקומי גולמי. התוצר המקומי הגולמי, או התמ"ג, נתפס כצבירה מוניטרית של כל הפעילות הכלכלית במדינה. באופן הולך וגדל, מספרי תוצר גדולים נמדדים בדרך כלל כנוחים ויש להם השפעה חיובית על שוק המניות. עם זאת, נתוני התוצר לבדו אינם תמיד מסמלים כלכלה בריאה. שיעור האינפלציה של המדינה צריך להילקח בחשבון גם בהערכת התמ"ג הריאלי.
מוסיפים את ההוצאות המצטברות של המדינה להגיע לתוצר הנומינלי. התמ"ג הנומינלי הוא הסכום בפועל דולר מדינה מוציאה. הוצאות התוצר מורכבות מההוצאות האישיות, מההשקעה הפרטית הגולמית, הצריכה הממשלתית, היבוא והיצוא. מידע זה הוא לא משהו שאתה יכול בקלות לחשב. למרבה המזל, סוכנויות ממשלתיות רבות לחשב את זה בשבילך. אם אתה מעוניין, תוכל לעבור לאתר האינטרנט של משרד המסחר האמריקני לקבלת מידע נוסף על התוצר הנומינלי.
חישוב האינפלציה משנת הבסיס של מדד המחירים לצרכן. האינפלציה היא מדד לאופן שבו מחיר לטוב מסוים עולה עם הזמן. מדד המחירים לצרכן (CPI) שומר מדי שנה על עלות המוצרים והשירותים בארה"ב. מדד המחירים לצרכן מודד מחירים משנת בסיס, כיום ב 1984, ועוקב אחר עליות מחירים מצטברות של סל מוצרים. כדי לחשב את מדד המחירים לצרכן, לחלק את סל המוצרים והשירותים של השנה השוטפת בסל המוצרים והשירותים של שנת הבסיס. לדוגמה, אם מכונית עולה 5,000 $ ב -1984 ועומדת כעת על 10,000 $, תחלק 10,000 $ ב -5,000 $ כדי להגיע ל -2.00 כדמות מדד המחירים לצרכן. אם אתה רוצה לראות את אחוז עליית המחירים, אתה פשוט להחסיר 1 מהתוצאה מדד המחירים לצרכן שלך ולהמיר את מספר המדד לצורת אחוז.
לחלק את התוצר הנומינלי לפי מספר המדד לחישוב התמ"ג הריאלי. התוצר הריאלי מייצג את התפוקה המותאמת לאינפלציה. לדוגמה, זימבבואה מגדילה את התוצר הנומינלי שלה מאז 2004. במבט ראשון אפשר לחשוב שפירושו של המשק היה פרודוקטיבי וצומח. במציאות, זימבבואה חוותה שיעורי אינפלציה תלולים, שאם יתממשו בתוצר נומינלי, יראו למעשה את זימבבואה כמגמת תוצר שלילי שלילי, או צמיחה כלכלית ריאלית. כלכלת זימבבואה הצטמקה מאז 2004.
טיפים
-
יש לזכור כי קיים הבדל בין מספר המדד לבין אחוז המדד.