התוצר המקומי הגולמי, או התוצר המקומי הגולמי, הוא מדד לביצועים הכלכליים של מדינה. ניתן לחשב את התמ"ג בשלוש דרכים: סיכום הצריכה, ההשקעות הפרטיות, הרכישות הממשלתיות והיצוא נטו; מסכם את ההכנסה של כל המפיקים של המדינה; או חישוב הערך של כל הסחורות והשירותים שיוצרו. כל שלוש הגישות נותנות את אותה תוצאה, תוך התעלמות ממספר ענפים משמעותיים במשק.
עבודה מרצון ועבודות בית
עבודה מרצון, כגון תיקון אופניים של חבר או סיוע לשכן שלך עם מכסחת דשא, מהווה מתן שירות ללא תשלום וככזה, זה לא תוצאה של העובד מרוויח שכר או צרכן קונה שירות - זה נשאר מחוץ לגודל של התמ"ג. באופן דומה, עבודות הבית שמבוצעות על ידי בני משק הבית אינן נכללות בתוצר, אף על פי שאותה עבודה, כשהיא מבוצעת על ידי מנקים ביתיים בתשלום, היא.
כלכלה תת קרקעית
כלכלת המחתרת היא המגזר הכולל פעילויות רווחיות בלתי חוקיות, כגון סחר בבני אדם, הגירה בלתי חוקית, הימורים, סחיטה וסחר בסמים. מאחר שהעבריינים אינם מכריזים על רווחים מפעולות כאלה, הם אינם נכללים בחישוב התמ"ג. רווחים שלא דווחו לצורך העלמת מס נכללים גם הם בקטגוריה זו. לדוגמה, רופא שיניים אשר גובה 400 $ עבור הלבנת שיניים עשוי להסכים על תשלום במזומן נמוך עם הלקוח, כדי למנוע הנפקת קבלה ודיווח על הכסף כהכנסה.
מניות ואגרות חוב
גישת ההוצאות לחישוב התוצר המקומי הגולמי כוללת רכישת מוצרים או שירותים, וכן השקעות ציבוריות ופרטיות: רכישות תעשייתיות במתקנים ופריטי ייצור חדשים כגון מפעלים ומשאיות. מניות ואיגרות חוב, לעומת זאת, אינם זכאים כמו גם הצרכן או סחורות הון, שכן הם עסקאות פיננסיות גרידא. רכישת מניות היא רכישת בעלות חלקית או מלאה של החברה, אבל אף אחד המוצרים שלה או שירותים, בעוד אג"ח הם למעשה פירעון הלוואות במועד מאוחר יותר.
תשלומים ציבוריים ופרטיים
תשלומי העברה הם עסקאות שנעשו לא לצורך רכישת מוצר או שירות או ביצוע השקעה, אלא להישאר נאמנים לחובה פורמלית או מוסרית. לפיכך, הם אינם נכללים בתוצר. לדוגמה, המדינה אינה מעניקה הטבות למובטלים, למשפחות מעוטות הכנסה ולאנשים עם מוגבלויות לשם ייצור, אלא בגלל תקנות הנוגעות לרווחת האזרחים. בנוסף, ההורים נותנים לילדים סכום כסף כי הם השיגו ציונים גבוהים כאות הוקרה ולא בגלל שהם קיבלו שירותים כלשהם.
