המאזן של העסק הוא בחינת רגע מסוים במצב הכספי של העסק (להבדיל ממסמכים כמו דוח רווח והפסד, אשר בוחנים תקופה שלמה). המאזן מציג לחברה את כל הנכסים שברשותה, את ערכה הכולל ואת כל ההתחייבויות, לזמן קצר ולטווח הארוך, שעל העסק לנהל. העודף הנתון הוא פריט נפוץ בצד הנכסים של המאזן המסייע להבדיל בין סוגים שונים של הכנסות.
הגדרה
עודף תרומה הוא סוג של הכנסה שהעסק מביא, ולכן הוא נחשב כמו מזומנים, נכס נפוץ במאזן. עם זאת, עודף תרומה אינו בא ישירות מהרווחים. זה אומר שזה לא מופיע באותה קטגוריה כמו סוגים מסורתיים של הכנסה. במקום זאת, יש לו עמוד נפרד המציג את מקורו.
מקורות
אין מקור ספציפי שתרם עודף כספים חייב לבוא, אבל בדרך כלל זה נגזר אחד או שניים פעולות פיננסיות בסיסיות. המקור הנפוץ ביותר הוא מכירת מניות החברה. כאשר חברה מוכרת מניות היא בדרך כלל מוכרת אותה בערך נקוב ראשוני. עם זאת, אם חברה מחכה עד שהמחיר יעלה או מצליח למכור מניות בסכום הגבוה מהערך הנקוב הראשוני, הערך מעל ומעבר למדד יחושב כעודף תרם. אין לה קשר ישיר לרווח אבל עדיין מגדילה את הערך העסקי.
מטרת ההפרדה
העודף המוסף הוא סעיף מאזן נפרד, שכן על העסק להפריד באופן ברור את ההכנסות התפעוליות שלו מסוגים אחרים של הכנסות שהוא מייצר. המשקיעים מעוניינים בעיקר בהכנסות התפעוליות שמייצר העסק, שכן זוהי דרך שימושית לשפוט עד כמה החברה יעילה, עד כמה היא מנהלת את הכנסות המכירות שלה וכיצד היא ממסרת את הארגון. העודף הנתון ינפח באופן מלאכותי את ניתוחי ההכנסה החשובים הללו אם הוא יכלול סוגים אחרים של הכנסה.
הון מניות
הון המניות הוא פריט חשוב נוסף במאזן שקשור קשר הדוק לעודף. מספרי ההון למניה מראים את סכום המניות שהניבו את ההון בהנפקה ראשונה. מספר זה הוא סטטי, שינוי רק כאשר העסק בעיות במלאי חדש. כאשר עסק מוכר מעל נקוב, הערך מחולק. הערך הנקוב הולך הון המניות, ואילו רק את הערך שנצברו מעל נקוב נכנס עודף תרמו.
