התנודתיות בשוק המניות שינתה את האופן שבו משקיעים מעריכים את עושרם. כדי לזכות באמון המשקיעים, המנהלים צריכים להבטיח להם תשואה צפויה על ההשקעות שלהם. אחת הטכניקות לחישוב התשואות היא מודל הדיבידנדים המתמיד, הידוע גם בשם מודל הצמיחה של גורדון. זהו מודל לקביעת שווי השוק של מניה, בהתבסס על דיבידנדים עתידיים שצומחים בקצב קבוע. מודל זה מניח כי הדיבידנד גדל בקצב קבוע ללא הגבלת זמן, ויש לו יתרונות רבים על פני שיטות אחרות.
פשוט
חישוב הצמיחה של המניות היא משימה מורכבת וקשה. רוב המשקיעים חסרים את המיומנות הזו. מודל זה הוא פשוט להחיל, והמשקיעים יכולים בקלות לחשב את הצמיחה של המניה שלו. זה חוסך את המשקיע את העלות של שכירת מומחה. הוא מסוגל לקבל החלטות בזמן מדויק ומדויק.
ודאות
שוק המניות הוא מאוד לא בטוח ומסוכן. המשקיעים הם בדרך כלל סיכון הסיכון ודורשים את התשואות הטובות ביותר מהשקעותיהם. במסגרת מודל הדיבידנד הקבוע, המשקיעים מקבלים תשואה קבועה על ההשקעה. חברה המשתמשת במודל זה צריכה לגדול בשיעור יציב. הרווחים של חברה כזו צומחים בקצב זהה לדיבידנד, ולכן המשקיעים בטוחים שהחברה תעמוד בהתחייבויותיה.
בסיס לוגי
המשקיעים לא רק לרכוש מניות כדי לקבל דיבידנדים. הם יכולים לרכוש מניות כדי להשפיע על פעילות של חברה או לשלוט בה. מודל הדיבידנד המתמיד מניח כי המשקיעים יקנו מניות כדי לקבל דיבידנדים בעתיד. יש היגיון במודל זה, כי המשקיעים בדרך כלל משלמים דיבידנדים על המניות שהם מחזיקים בחברה.
חיזוי
המשקיעים היו רוצים לדעת את הערך העתידי של ההשקעות שלהם. הם עושים זאת על ידי בחינת מחיר המניה ושימוש במודל זה כדי לחשב את שיעורי הצמיחה של דיבידנד של חברה. זה אפשרי אם הערך החזוי של המניה ידוע ואתה רוצה לחשב את הדיבידנדים הצפוי. זוהי טכניקה שימושית מאוד לנבא את העושר של אחד בעתיד.
קבוע
זה נפוץ עם חברות כדי לחלוק את הגידול ברווחים עם בעלי המניות. במסגרת מודל הדיבידנדים המתמיד, כאשר חברה מרוויחה יותר מהצפוי, בעלי המניות אינם מקבלים דיבידנדים נוספים. ההנהלה יכולה להשקיע מחדש את הכספים ולהגדיל את בסיס הנכסים של החברה. בעלי המניות לא יפסידו ולא ירוויחו משינוי כלשהו בשווי השוק של החברה.
