משוואת החשבונאות הבסיסית היא, נכסים = התחייבויות + הון עצמי. משוואה זו מניחה את הרקע של הנהלת חשבונות כפולים. משמעות הדבר היא כי צד אחד של משוואה חשבונאית חייב לאזן עם הצד השני. הריבית השיורית לאחר ניכוי ההתחייבות הינה ההון העצמי של הבעלים. ההון העצמי הוא ההון שבעלי המניות תורמים לחלק מהבעלות בתאגיד בצורה של מניות. תעודות המלאי ניתנות כהוכחה לבעלות בתאגיד בבעלות ציבורית.
מניות רגילות
מניות רגילות, הידועות בדרך כלל כמניות רגילות, הן סוג של נייר ערך המייצג בעלות בתאגיד. בעלי המניות המשותפים להשפיע ולהחליט החלטות מרכזיות של המשרד באמצעות קולות. בין ההחלטות שהתקבלו ניתן למנות את בחירת דירקטוריון החברה, קביעת פיצול, קביעת יעדים ומדיניות החברה. במניות רגילות, החברה אינה מחויבת לשלם דיבידנדים. למניות רגילות אין דיבידנד קבוע המשולם, ולכן ההחזרות אינן ברורות.
מלאי מועדף
מלאי מועדף הוא סוג של בעלות בתאגיד שיש לו תביעה בעדיפות על רווחים ונכסים על מניות רגילות. יש לה דיבידנד קבוע שיש לשלם לפני תשלום דיבידנדים לבעלי מניות רגילים. לבעלי מניות מועדפים אין זכויות הצבעה ולכן אינם מעורבים בקבלת החלטות.
רווחים שמורים
העודפים הם החלק ברווח הנקי המוחזק על ידי התאגיד במקום לחלוקה לבעלי מניותיו כדיבידנד. יתרת העודפים מצטברת דרך השנים, כאשר הפסדים מקזזים. יתרת העודפים נכללת בסעיף ההון העצמי של המאזן, והוא עשוי לשמש את החברה להשקעות בשנים מאוחרות יותר.
ששולמו בהון ממניות האוצר
מלאי האוצר מתייחס להבדל בין מספר המניות שהונפקו לבין מספר המניות הקיימות. אם חברה מחזיקה במניות באוצר, קיימת יתרת חובה במלאי החשבונות הכללי של חשבון החשבונות. אם החברה תמכור מניות באוצר, מזומנים במזומן ועלות המניות שנמכרו תזוכה בחשבון ההון העצמי של בעלי המניות. זהו אחד מרכיבי ההון העצמי במאזן.
