אב טיפוס מהיר הוא תהליך של יצירת מודל מציאותי של תוכנית העתיד או ממשק המשתמש של המוצר לתכנות על מנת לקבל תובנה מוקדמת של השימושיות, הצרכים והפונקציות של המוצר. ממשקי משתמש מהיר אבי טיפוס קל לשנות ולאפשר למשתמש הקצה לספק קלט לתוך העיצוב. למרות אבי טיפוס מהיר מציע את היתרון של קלט המשתמש בעיצוב והיכולת לזהות ולתקן פגמים במהלך הפיתוח, ישנם מספר אתגרים המתעוררים גם כן.
ניתן להשתמש בסוגי קוד
כמה כלים prototyping לאפשר למתכנת לייצר קוד לשימוש חוזר, אבל אלה לייצר ממשקי משתמש שקשה לשנות מאוחר יותר. הגישה הנפוצה יותר, באמצעות כלים המאפשרים את הפיתוח המהיר של ממשקי משתמש קל יותר לשנות, אינו מייצר קוד שמיש. הקוד שנוצר על ידי כלים אלה הוא מאוד מיוחדים ומשולבת בדרכים מורכבות שמונעות ממנו להיות מועתק באופן יעיל בחלקו או מועבר ליישום אחר. ברוב המקרים, היתרון של שימוש בכלי אב טיפוס מהיר יותר הוא שביעות רצון רבה יותר של לקוחות מוצר זה צפוי לשרת את העדפות הלקוח, סדרי עדיפויות ודרישות. בהתחשב יתרונות אלה, את החסרון של חסר קוד לשימוש חוזר נחשב לעתים קרובות קורבן מקובל אב טיפוס מהיר.
תהליך פיתוח איטי יותר
מעורבות ישירה של הלקוח בתהליך הפיתוח יש פוטנציאל להציג צרכים חדשים ותכונות הדורשות קידוד נוסף. אמנם זה יכול לשפר הן את הניסיון של הלקוח בפיתוח ואת השימושיות של המוצר הסופי, כל מפרט חדש תוסיף את הזמן הכולל שנדרש כדי להשלים את הפיתוח. במקרים בהם מספר צרכים חדשים מתגלים במהלך תהליך האב טיפוס המהיר, העיכובים הקלים הנגרמים על ידי כל אחד מהשינויים הללו יכולים להסתכם באיחור משמעותי.
נקודת עצירה
מפתחים שיכולים להוסיף או לשנות תכונות בכל עת מסתכנים בפיתוח ממשק שאליו הם תמיד ירצו להוסיף. הפוטנציאל לשלב אינספור שיפורים נוספים יכול למתוח את הזמן שנדרש כדי לפתח מוצר בדיוק כמו המעורבות של הלקוח יכול, כאמור לעיל. ללא נקודת עצירה קפדנית שהוטלו על ידי לוחות זמנים, מועדים או תקרות התקציב, הפרויקט יכול להישאר בפיתוח ללא הגבלת זמן, סיים, מוצר סחיר לא יכול לראות את אור היום.
