חברה יכולה להיות ציבורית או פרטית. חברה מסוג זה מאופיינת באמצעי גיוס ההון שלה. הכסף הוא גדל על ידי מכירת מניות של עצמו למשקיעים שרוצים לראות החזר על ההשקעה שלהם. החזרה זו מוכתבת על ידי הצלחתה או כישלונה של החברה מבחינה כלכלית. חברה ציבורית היא אחת הנסחרת בבורסה בעולם, כלומר כל מי שיש לו כסף יכול לקנות מניות של החברה. חברה פרטית אינה רשומה, ומגייסת כסף רק על ידי אנשי קשר אישיים.
מאפיינים
חברה ציבורית, כמו כל החברות, היא ישות משפטית. משמעות הדבר היא כי החברה נפרדת מבחינה משפטית מן האישיות של בעליה. הוא "פועל" בשמו על פי רצונו של הדירקטוריון. הקונספט של המשרד שיש לו "אישיות משפטית" משלו הוא שהוא אינו תלוי בתוחלת החיים של המייסדים או בעלי המניות הנוכחיים. חברה ציבורית היא אלמונית מבחינה תיאורטית בכך שהיא יכולה להתקיים לאורך דורות רבים של בעלי מניות מבלי לשנות את אישיותה הציבורית (הפיקטיבית).
זיהוי
זיהוי חברה ציבורית הוא קל למדי. היא מגייסת הון, אם כי בבורסות, ולתורמים העיקריים של אותה בירה יש את הקול הגדול ביותר ביצירת המדיניות הכללית של החברה. בעלי המניות נפגשים (לפחות) מדי שנה כדי לדון ולנסח מדיניות כללית, מטרות וכללים, כי אז צריך להתבצע על ידי ניהול העבודה שלה.
פונקציה
מטרתה האופיינית של חברה ציבורית היא לחלוק את רווחי הצלחתה בקרב אלה שרכשו מניות בבורסות הציבוריות עליהן רשום המשרד.
יתרונות
חברות ציבוריות הן בדרך כלל חברות בעלות אחריות מוגבלת. משמעות הדבר היא, כי היות שהחברה היא אישיות פיקטיבית, היא ורק היא יכולה להיות אחראית ל"פעולותיה ". במונחים ריאליים, היתרון כאן הוא שאם אתה בעל מניות בחברה גדולה שמובטחת, יכול רק לצאת מן המזומנים השייכים לחברה עצמה. ב לשלם את החובות, למשל, החברה מחויבת רק לשלם מתוך המשאבים שלה, לא את המשאבים האישיים של בעלי המניות שלה.
אפקטים
חברה ציבורית מחלקת את ההנהלה מבעלות. זהו אחד המאפיינים החשובים ביותר של חברה ציבורית. בעלי המניות, לפחות הגדולים, נפגשו באופן קבוע, בין היתר, להעסיק את הניהול. בעלי המניות לא, ככלל, לנהל את המשרד ברמה הניהולית. הם נותנים רק את ההשקעה ואת הכסף לאסוף דיבידנדים. הפיקוח שלהם על המשרד הוא עקיף, בעוד ההנהלה, אחראית לבעלי המניות, מנהלת את חיי היום יום של המשרד.
