הבדלים בין שיטת עלות ושיטת הון

רמת ההשפעה של המשקיע על חברה מוחזקת היא הגורם הקובע העיקרי לשיטה המשמשת בחשבון השקעות במניות רגילות. כמות ההשפעה מתייחסת למידת השליטה שמפעילה החברה הרוכשת את המניות על החלטותיה התפעוליות של החברה המנפיקה את המניות.

שיטת עלות לעומת שיטת הון

רמת ההשפעה של המשקיע על חברה מוחזקת קובעת כיצד המשקיע מדווח על ההשקעה בהון העצמי בדוחות הכספיים. קו מנחה אחד ששימש לקביעת ההשפעה הוא אחוז ההצבעה במניות המוחזקות על ידי המשקיע. סימנים נוספים להשפעה כוללים ייצוג בדירקטוריון, השתתפות בתהליכי קבלת החלטות, עסקאות מהותיות בין חברות, חילופי אנשי ניהול או תלות טכנית.

שיטת עלות

על פי "אנרגיה מתחדשת מס אשראי Handbook," הרכישה של פחות מ 20 אחוזים של המניות של מוחזקת נחשבת השקעה קטנה מדי כדי להעניק למשקיע השפעה משמעותית על החברה המוחזקת. כתוצאה מכך, השקעה זו מטופלת לפי שיטת העלות. במקרה זה, עלויות הרכישה יחויבו לחשבון הנכס "השקעות הון". כל דיבידנד שהתקבל מחויב לחשבון המזומן ונזקף לזכותו של חשבון הכנסות דיבידנדים. לפיכך, הכנסה זו אינה משפיעה על יתרת ההשקעה של ההשקעה. כאשר ההשקעה בהון נמכרת, רווח או הפסד נזקף לסכום ההפרש שבין עלות הרכישה לבין מחיר המכירה.

שיטת השוויון

"אשראי מתחדשת מס אשראי Handbook" קובע כי רכישת בין 20 ל 50 אחוזים של המניות של מוחזקת נחשב גדול מספיק כדי להעניק למשקיע שאינו בעל השפעה משמעותית על החברה המוחזקת. ריבית בלתי מבוקרת זו מרמזת על כך שהמשקיע אינו מחזיק במשרות בדירקטוריון ולא בתפקידים בכירים בתאגידים המוחזקים. השקעה זו מטופלת על ידי המשקיע תוך שימוש בשיטת השווי המאזני. במקרה זה, שווי המלאי מתעדכן מידי תקופה בחשבון דיבידנדים ורווחים או הפסדים של החברה המוחזקת. בדרך זו, עלויות הרכישה יחויבו לחשבון הנכס, "השקעות הון". בתורו, דיבידנדים נזקפים לחשבון השקעות הון, בכך שהדיבידנדים מטופלים כהחזר חלקי של ההשקעה הראשונית. כתוצאה מכך, הכנסות הדיבידנד משפיעות על יתרת הקרן של ההשקעה. בתורו, חלקו של המשק ברווח הנקי של החברה המוחזקת נזקף לחשבון ההכנסות ממכירת השקעות.

הבדלים בין שיטת העלות לבין שיטת השוויון

בשונה משיטת השווי המאזני, שיטת העלות משמשת להשקעה כאשר למשקיע אין יכולת לממש את השליטה על הפעילות המוחזקת. על פי שיטת השווי המאזני, ההשקעה הראשונית נרשמת לפי עלות והשקעה זו גדלה או מופחתת מעת לעת לצורך דיבידנדים והרווחים או ההפסדים של החברה המוחזקת. לעומת זאת, שיטת העלות מהווה את ההשקעה הראשונית כהתחייבות לחשבון השקעות ולדיבידנדים כאשראי לחשבון הכנסות. להבדיל משיטת השווי המאזני, הפצות מזומנים לפי שיטת העלות אינן משפיעות על יתרת הקרן של ההשקעה.