ההבחנה הפשוטה בין החוב החיצוני והפנימי היא שהראשון הוא חוב המוחזק על ידי בנקים זרים, בעוד שהאחרונים מייחסים חובות של בנקים מקומיים. זה עשוי להיות פשוט מדי, עם זאת. הגלובליזציה הובילה לכלכלה עולמית משולבת שבה, לטוב ולרע, ההבדלים בין "פנימי" ל"חיצוני "הפכו לטשטשים. ההבדלים בין שתי צורות החוב עדיין קיימים, אבל הם הפכו משולבים באופן הדוק.
חוב חיצוני
כאשר מדינה לווה בנקאים בחו"ל, החוב נחשב "חיצוני". באופן ספציפי יותר, החוב החיצוני קיים כאשר החוב הוא חוזה במטבע חוץ. הבחנה זו מותירה את האופציה פתוחה לבנקים בארה"ב הפועלים באמריקה הלטינית, למשל, להלוות כסף במטבע המקומי.
חוב פנימי
חוב המגיע לבנקים בבעלות מקומית במטבע מקומי הינו חוב "פנימי". בנקים זרים הפועלים בברזיל מלווים את הכסף הממשלתי בריאלס, הנחשב גם לחוב "פנימי". ההבחנה העיקרית בעידן הגלובליזציה היא הפגיעות לריביות החוץ. אם כבר מדברים בדרך כלל, החוב הפנימי הוא בעצם חסין בפני שינויים בינלאומיים או זרים אחרים שיעורי. המטבע הברזילאי, הריאלי, נשלט על ידי הבנקים המקומיים. היואן הסיני נשלט על ידי המדינה. לכן, אם המחירים המקומיים נמוכים, ואז החוב הפנימי יגדל. אם הם גבוהים, שיעורי החוץ נמוכים, החוב החיצוני יגדל.
אינטגרציה של החוב
באופן כללי, יש קשר הדוק בין שני סוגי החוב, כי לעתים קרובות יכול לעשות את ההבחנה ביניהם מיושן. כלכלן פיתוח מיכאל קרלברג טוען כי יש קשר ברור בין החוב החיצוני לבין שיעורי המקומי הגבוה. השיעורים המקומיים הגבוהים מעודדים גיוס הון זר ולכן מגדילים את החוב החיצוני. תעריפים מקומיים נמוכים יותר מעודדים גיוס מקומי ולפיכך השקעות מקומיות. התמורה כאן היא כי החוב המקומי נמוך מוביל אסטרטגיית ייצוא, בעוד החוב גבוה מוביל אסטרטגיה ייבוא. לכן, החוב הפנימי מוביל לאיזון בעיות תשלום ולהיפך. חוב נמוך פירושו כי המדינה מרוויחה מטבע קשה באמצעות היצוא, שכן יותר מזומנים זמין למימון התעשייה המקומית. חוב גבוה פירושו כי המדינה חייבת לייבא פריטים הדרושים, שכן פחות כסף זמין עקב שירות החוב. לכן, החוב המקומי הגבוה הוא ספירלה כלפי מטה. אם הקשר הזה נכון, הרי שההבחנה בין החוב הפנימי לחיצוני היא במידה רבה עניין של סמנטיקה, שכן שני סוגי החוב קשורים זה לזה.
משמעות החוב
חובות התכווץ במטבע חוץ לעתים קרובות אומר כי הריבית המקומית גבוהה. החוב החיצוני גם אומר כי הלווה הוא כושל לכוחות זרים, שכן הריבית הזרה תהיה השפעה ישירה על הכלכלה של הלווה. גיוס פנימי פירושו שהמדינה שומרת על ריבונותה הכלכלית. ההבחנה בין החוב הפנימי לחיצוני חשובה רק במובן שהמטבע בו מתקשר החוב הוא המשתנה העיקרי. המטבע המקומי קל יותר עבור הבנקים המקומיים וממשלות לשלוט מאשר מטבע חוץ.
