בעלי עסקים משתמשים בניתוח יחס כדי לקבוע את רווחתם הפיננסית של החברות שלהם. ניתוח יחס מספק מדד אובייקטיבי של האפקטיביות הפיננסית של אסטרטגיות השיווק שלה. ניתוח יחס משמש גם על ידי בנקים ומוסדות פיננסיים כדי לקבוע את שווי האשראי של חברות לפני ההלוואות אושרו.
יחס רווח נקי
נקבע על ידי חלוקת הרווח הנקי במכירות נטו ומכפלת היחס המתקבל ב -100. הרווח הנקי נקבע על ידי הפחתת סך ההוצאות מסך הכנסות המכירות של החברה. יחס הרווח הנקי הוא אינדיקטור לרווחיות החברה ומראה למשקיעים את יכולת החברה להגיב על כוחות השוק הקשים ולשמור על הרווחיות. יחס הרווח הנקי לא צריך לשמש אינדיקטור יחיד לבריאות החברה, אבל יש להשוות את ההשקעה הפיננסית שנדרש כדי להרוויח.
יחס הון נקי
יחס השווי נטו משמש כדי לנתח את האפקטיביות של ניצול החברה של השקעות בעלי המניות כדי ליצור תשואה חיובית על ההשקעה. היחס נקבע על פי נוסחה המחלקת את הרווח הנקי לאחר מסים על פי השקעת בעלי המניות בתוספת עודפים. עודפים הם אחוז מהרווח הנקי שלא שולמו כדיבידנדים, אך נשמרים להשקעה מחדש בחברה או לשלם חוב. יחס הון גבוה מציין למשקיעים שיש סיכון מוגזם להשקעה בחברה.
משמעות
יחס הרווח הנקי לרווח הנקי נקבע על ידי חלוקת הרווח הנקי לפי שווי נקי והכפלת התוצאה ב -100. יחס זה הוא אינדיקטור אחד לאיזו מידה משתמשת החברה בנכסיה כדי להרוויח. אם היחס מציין כי סכום לא פרופורציונלי של נכסי החברה נמצאים בשימוש כדי להרוויח רווח, אז יש לנקוט פעולות כדי להגדיל את התפוקה עבור כל דולר השקיעו. יחס זה מסייע למשקיעים לקבוע אם חברה מנהלת ביעילות את נכסיה.
ההשלכות
חברות שאינן מסוגלות להרוויח בעקביות ייאלצו למכור או להפקיד נכסים כדי להמשיך בפעילות. נכסים שנמכרו או נמחקו מפחיתים את השווי הנקי של החברה. ייצור ההכנסות המשתמש בכמות מופרזת של נכסי החברה מצביע על אסטרטגיות ניהול גרועות, על תהליכי ייצור לא יעילים או על ביצועי מכירות לא יעילים. היחס בין הרווח הנקי לבין השווי הנקי יכול לשמש אינדיקטור ליכולת החברה להישאר בעסקים לטווח הארוך.
