סיכון הדוחות הכספיים הינו טמון בפעילות הביקורת החיצונית והפנימית. זה מתייחס לאפשרות כי המבקרים עשויים שלא לזהות שגיאות משמעותיות בדוח חשבונאי לאחר סקירה מעמיקה. סיכון הדוחות הכספיים נובע מחמש "הטענות" ניהוליות או הנחות - הצגה וגילוי, קיום או התרחשות, זכויות וחובות, שלמות והערכה או הקצאה.
מצגת וגילוי
הטענות של ההנהלה הבכירה לגבי "הצגה וגילוי" בדוחות הכספיים של החברה הן חשובות. "מצגת" מציינת את הסדר שבו רואי חשבון מפרט פריטי דוח כספי. כללי חשבונאות מקובלים בארה"ב (GAAP) בארה"ב, וכן תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS), ממליצים על מודלים ספציפיים להצגה עבור כל דוח כספי. לדוגמה, דוח על תזרימי מזומנים חייב להצביע (בסדר זה): תזרימי מזומנים מפעילות שוטפת, תזרימי מזומנים מפעילות השקעה ותזרימי מזומנים מפעילות השקעה. "גילוי" מתייחס למידע חשוב שההנהלה עלולה להשמיט בדוחות הכספיים, ואשר עלול לגרום לחברה להיווצר הפסדים הנובעים מהתדיינות משפטית או מקנסות רגולטוריים.
קיום או התרחשות
קיומו של "קיום או התרחשות" מתייחס לעסקאות תפעוליות. במילים פשוטות, ההנהלה הבכירה טוענת או מאשרת למבקר, כי קיימים פריטים פיננסיים. ההנהלה הבכירה גם מאשרת כי העסקאות ורשומות היומן המרכיבות יתרות חשבון אכן התרחשו. כדי להמחיש, נניח כי המאזן של חברה א 'מראה 10 מיליון דולר במזומן. רואה החשבון המבקר מאמת את קיומו של "קיום" על ידי קבלת אישור בכתב מהבנק על יתרת החשבון של החברה א '.
זכויות וחובות
"זכויות והתחייבויות" מתייחסות לנכסים והתחייבויות, בהתאמה. נכס הוא משאב כלכלי שהחברה מחזיקה בו או שעליו היא יכולה להיות בעלת זכויות בעלות בעתיד. המבקר מבטיח שלפירמה יש זכויות בעלות בפועל על הנכסים, בהתאם לדרישות החוק. התחייבות מתייחסת לחוב שהחברה חייבת לפרוע בעת קבלתה או התחייבות פיננסית עליה היא חייבת לכבד במועד. המבקר גם מבטיח שהחובות הפיננסיות של התאגיד מדויקות.
השלמות
מבקר בודק את קיומו של "השלמות" על ידי הבטחת כי הדוחות הכספיים, ככלל, מלאים. סדרה מלאה של דוחות כספיים כוללת מאזן (או דוח על המצב הכספי,) דוח רווח והפסד (הידוע גם בשם דוח רווח והפסד,) דוח על תזרימי מזומנים ודוח רווח והפסד. המבקר גם מבטיח שכל דוח כספי יציג את כל הפריטים הרלוונטיים: לדוגמה, אימות הוצאות, הכנסות, הפסדים ורווחים בדוח רווח והפסד.
הערכה או הקצאה
הטענות של ההנהלה הבכירה לגבי "הערכה או הקצאה" מתייחסות בעיקר להנחות פחת נכסים. במונחי חשבונאית, הפחתת נכס פירושה הפצת עלותו על פני מספר שנים. חברה רשאית לדווח על נתונים כספיים לא מדויקים אם ראשי האגפים מניחים שיעורי פחת שגויים. זאת בשל העובדה שרשומות יומן הפחת הן הוצאות המשפיעות על דוח רווח והפסד של התאגיד.