מיין את ההבדל בין סוגי החשבון הוא חיוני כדי להבין כיצד חשבון עבור עסקאות עסקיות. בעלי עסקים וצוות חשבונאי צפויים להיות מסוגלים להבחין במהירות את אופי העסקאות. העיתוי של תזרימי המזומנים של העסקה הוא המפתח, אבל לאחר סוג החשבון נקבע, זה יכול להיות אפילו יותר חשוב להבין מה לעשות עם החשבון וכיצד האנליסט ישתמש בו.
עיתוי
ההפרש העיקרי בין ההתחייבות וההוצאה הוא העיתוי. ההוצאות הן הוצאות שוטפות, שאינן בעלות הטבה עתידית. התחייבויות קיימות כאשר לחברה יש מחויבות עתידית הקשורה להטבה שהתקבלה. כאשר התחייבות מוחזקת, החברה רושמת התחייבות כזיכוי ומחייבת חשבון הוצאה. זה מעמיד את ההוצאות בתקופה ההוצאות בעתיד ייהנו, אשר בהתאם לעקרון ההתאמה.
מיקום דוח כספי
חשבונות ההתחייבות נמצאים במאזן החברה ומסווגים לטווח ארוך או לטווח קצר בהתבסס על מועד קבלת ההתחייבות. ההוצאות מוצגות בדוח רווח והפסד. מאחר שההוצאות נרשמות בתקופה בה הן מתייחסות, אין צורך להפריד בין השנים. חשוב לציין כי מאחר שחשבונות חבויות משנים יתרות משנה לשנה, שינויים אלה מוצגים גם בדוח על תזרימי המזומנים (SoCF). ההוצאות נכללות גם ב- SoCF, אך הן אינן מפורטות במפורש. כאשר הרווח הנקי מותאם להתאמת המזומנים מפעילות שוטפת על הדוח, נכללת פעילות ההוצאות.
פרשנות
כאשר האנליסטים מפרשים דוחות כספיים, להתחייבויות ולהוצאות יש משמעויות שונות. כאשר ההתחייבויות מייצגות התחייבויות עתידיות, האנליסטים חוששים כי לחברה יש יכולת לעמוד בהתחייבויות עתידיות אלו. איכות זו נקראת solvency של העסק. ההוצאות, כשלעצמן, אינן נתפסות כחיוביות או שליליות; עם זאת, האנליסטים עשויים להיות מעוניינים איך ההוצאות נוצרו. אם לחברה יש רמות גבוהות של הוצאות מתמשכות לעומת ההכנסות, זה יכול להיות מטריד יותר מאשר חברה שיש לה כמה הוצאות חד פעמיות גדולות יותר.
חובות תשלום עתידיות
לא כל התשלומים העתידיים מסווגים כהתחייבויות. תשלומים עתידיים הנדרשים על ידי חברה, אך כאשר החברה לא קיבלה את ההטבה, אינם נרשמים ברשומות החשבונאיות, אלא מוצגים בביאורים לדוחות הכספיים. דוגמה נפוצה לתופעה זו היא בחשבונאות של הסכמי חסות. אף על פי שחברה מחויבת חוזית לתת חסות לאירוע במשך חמש שנים, החברה לא תרשום התחייבות מראש להסכם. החברה תרשום רק את ההתחייבות בגין ההטבה שהתקבלה אך לא שולמה.
