אחד היחס הנפוץ ביותר למשקיעים הוא יחס החוב להון. יחד עם יחסים אחרים ונתונים פיננסיים, יחס החוב להון מסייע למשקיעים ואנליסטים בשוק לקבוע את בריאותה של חברה. בגלל ההבדלים בין תעשיות, קשה להגדיר יחס טוב או רע, אבל בתוך תעשייה מסוימת, כגון תעשיית הייצור, הרעיון הוא יותר קל לדון.
יחס חוב להון
יחס החוב להון, כפי שהשם מרמז, מודד את התרומה היחסית של הון עצמי וחבות תאגידית להון החברה. החישוב לתעשייה הוא פשוט ופשוט מחייב לחלק את סך החוב על פי סך ההון. לדוגמה, אם החברה ממומנת על ידי חוב של 4 מיליארד דולר ו -2 מיליארד דולר בהון המניות, זה יהיה יחס חוב הון של 2: 1.
גורמים תורמים
אחד הגורמים החשובים ביותר המשפיעים על יחס החוב-הון של החברה הוא יציבות המכירות. אם לחברה, כגון חברת כלי עזר, יש מכירות קבועות למדי, היא נוטה לקבל יחס חוב גבוה יותר להון, מפני שהיא אינה מודאגת יתר על המידה מהירידה, מה שיגרום לה מחדל על תשלומי החוב. גורם חשוב נוסף הוא הרווחיות. אם לתעשייה או לחברה יש רווחיות גבוהה מאוד, היא תבחר להשתמש יותר מימון החוב כי זה יכול להשתמש בחובות כדי למנף את התשואה החיובית על ההון העצמי.
ענף תעשייה סך הכל
אמנם יש וריאציה משמעותית בתעשייה, אך ניתן לראות, ככלל, שחברות הייצור, בייחוד אלו המעורבות בייצור הכבד, נוטות להיות בעלות מינוף תפעולי גבוה למדי, כלומר, מבנה העלויות שלהן מסתמך במידה רבה על עלויות קבועות כגון המפעל ציוד, בניגוד לעלויות משתנות כגון עבודה וחומרי גלם. יחס חוב להון של 3: 1 לא יהיה נדיר בענף הייצור; עם זאת, רוב חברות הייצור יש יחס נמוך הון להון והוא יכול ללכת 1: 6 או נמוך יותר.
הבדלים בתוך התעשייה
הרבה וריאציה יכולה להתרחש בתוך הייצור, בעיקר בשל שינויים בשווקים עבור המוצרים המיוצרים ואת עוצמת ההון של המודל העסקי. לדוגמה, את הצמיגים, חברת התעופה ואת כל תעשיות הרכב יש יחס הון העצמי ליד 2: 1. אין להם הרבה השתנות המכירות שלהם הם גם עתירי הון. מאידך, תעשיות כגון הלבשה והנעלה הינן בעלות יחס הון להון נמוך בהרבה מ: 1: 1. תעשיות אלו הן עתירי עבודה, כלומר, הן בעלות מינוף תפעולי נמוך והן יכולות להיות גם מחזוריות מאוד מבחינת הביקוש הצרכני.
