ביקורת סטטוטורית היא בדיקה מעמיקה של בקרות, נהלים ומערכות חשבונאות פיננסיות. רואה החשבון המבקר סוקר בקרות כאלה בהתאם לקווים המנחים של הרגולטור הממשלתי או של קבוצת התעשייה בנושאים שוטפים. חברות ביטוח, בנקים וחברות ברוקרים חייבות להגיש דוחות כספיים סטטוטוריים בסוף כל רבעון או שנה.
חקור את סביבת הבקרה
סביבת הבקרה של הארגון משקפת גורמים חיצוניים המשפיעים על מעמדה התחרותי ועל מיקומה האסטרטגי של המנהיגות העליונה. אלמנטים אלו עשויים להיות הנחיות רגולטוריות, יוזמות של מתחרים ומגמות כלכליות בארץ ובעולם. תקנות רגולטוריות משתנות לפי ענף, חברה ומיקום. לדוגמה, חברת ברוקרג 'מניו יורק עשויה להזדקק לציית לכללי הבורסה של ניו יורק. לעומת זאת, חברת בנייה המבוססת על קולורדו עשויה לעמוד בהנחיות הבטיחות התעסוקתית ובריאות המינהל. גורמים פנימיים משפיעים גם על סביבת הבקרה של החברה, כולל ערכי האתיקה והאיכויות של ההנהלה הבכירה, מדיניות משאבי אנוש ותפיסות חזון של חברות וראיונות.
בדיקת בקרות פנימיות
רואה חשבון מבקר בודק את הבקרות הפנימיות של בנק או של חברת ברוקרים כדי להבטיח שהן נאותות ויעילות. הוא גם בודק בקרות כאלה כדי להבטיח שהם תואמים את ההנחיות הסטטוטוריות של הרשות השלטונית. לדוגמה, מבקר סטטוטורי הבוחן את הבקרות בתהליכי רישום העסקאות בשוק עשוי לבחון את הנחיות ההנהלה הבכירה ולוודא שהן תואמות את כללי הצעת המחיר האוטומטית (NASDAQ). שליטה היא סדרה של הוראות שמנהיגות עליונה מובילה למניעת הפסדים תפעוליים הנובעים מגניבה, שגיאה, תקלה טכנולוגית או רשלנות של עובדים. שליטה גם מסייעת לחברה להימנע מצרות פיננסיות הנובעות יוזמות סטטוטוריות שליליות, כגון קנסות וליטיגציה.
בקרת סיכונים וסיכונים
הבקרות והסיכונים של הדירוג הם תהליך מרכזי בהליכי הביקורת הסטטוטוריים. המבקר מעריך כי הסיכונים "גבוהים", "בינוניים" ו"נמוכים ", תלוי בציפיות ההפסד ובלימות הבקרה או ביעילות. שליטה מספקת אם היא מספקת הנחיות ברורות לגבי ביצועי המשימות, זיהוי בעיות ודיווח, כמו גם קבלת החלטות בעבודה. שליטה אפקטיבית מספקת תרופות נאותות לפריצות פנימיות בטווח הקצר ובטווח הארוך. רגולטורים סטטוטוריים, כגון האיגוד הלאומי של הנציבות לביטוח וניירות ערך, דורשים ממנהיגות בכירה לספק אמצעים מתקנים לסיכונים "גבוהים" ו"בינוניים ".
גליון דוח סופי
רואה חשבון מבקר בודק את "הערכת הסיכון והבקרה העצמית של החברה" (RCSA) כדי לבחון את דירוג הסיכון הפנימי לפני פרסום דוח סופי. בדוח RCSA, מנהלי מחלקות ומנהלי מגזרים מפקחים על בקרות וסיכונים נלווים, ומדרגים סיכונים כגון "רובד 1," "רובד 2" ו "- Tier 3" בהתבסס על ההסתברות להפסד. המבקר בודק עקביות בין הדירוג הסטטוטורי לבין דירוג הסיכון הארגוני. לדוגמה, סיכון "Tier 1" ב- RCSA חייב להיות שווה לסיכון סטטוטורי "גבוה".
