שפת הגוף, התקשורת המילולית והתרבות התרבותית משתנים ברחבי העולם. אותה מילה או מחווה כי הוא מזיק עבור חלק עשוי להיחשב פוגע על ידי אחרים והוא יכול להשפיע לרעה על מקום העבודה על ידי יחסים שעלולים להזיק. אי-הבנות יכולות להתרחש, כמו עמיתים לעבודה מתרבויות שונות, עושים הנחות שונות לגבי מה שמכוון קשר העין, שפת הגוף והביטויים הלא מוכרים.
הנחות לא מדויקות במשמעות
בין תרבויות שונות, שילובים של תקשורת מילולית ושפת גוף יכולים להיות משמעויות שונות, וזה יכול להוביל לאי הבנות. לדוגמה, אם אתה שואל עמית לעבודה אם הוא הבין את הדוח שנתת לו והוא מחייך, אתה יכול לפרש את תגובתו כהעדפה. עם זאת, בכמה תרבויות, זהו אות לא מילולי כי המאזין לא מבין, וכי הוא צריך את זה הסביר לו.
הבדלים פורמליים בתקשורת
התרבויות המערביות של אמריקה, ניו זילנד ואוסטרליה אינן פורמליות כאשר הן פונות אל שותף עסקי, והן בדרך כלל ישתמשו בשמה הפרטי. תרבויות פורמליות יותר, כמו אלה הנמצאות בחלקים של אירופה, משתמשים בכותרות כגון "מר", "גברת" או "ד"ר", יחד עם שם המשפחה. זה נחשב מכובד להשתמש בשם הפרטי ללא רשות. בדיבור עם עמית של תרבות אחרת, כדי למנוע פגיעה בה, עדיף להניח רמה גבוהה של פורמלי אלא אם תתבקשו להשתמש בשמה הפרטי.
פירוש שגוי של שפת הגוף
בצפון אמריקה, קשר עין במקום העבודה הוא שיטה מאושרת של אינטראקציה אינטראקציה ומראה ביטחון וסמכות. אדם שאינו יוצר קשר עין או מחזיר אותו, עלול להיחשב חשוד או לא בטוח, כאשר למעשה, בתרבותו, כמו ביפן, באפריקה, באמריקה הלטינית ובאיים הקריביים, הוא מגלה כבוד. באופן דומה, בצפון אמריקה, לחיצת יד, ללא קשר למגדר, היא מחווה עבודה משותפת, אם האדם ידוע על בסיס אינטימי יותר. בתרבות האיסלאמית, לעומת זאת, נגיעה - כולל לחיצות יד בין גברים לנשים - לא הסכימה.
ביטויים לא מוכרים בתקשורת
ביטויי תרבות ספציפיים במקום עבודה בין-תרבותי יכולים להיות מובנים בקלות. לדוגמה, בצפון אמריקה, ביטויים של בייסבול כגון "אומדני באלפארק", "בסיס מגע" ו"שדה שמאל ", הם ביטויים עסקיים נפוצים שלא יהיו מוכרים לחברים בתרבות שבה בייסבול אינו נפוץ. באופן דומה, ראשי תיבות או מונחים מקוצרים במקום העבודה קשה להבין עבור שותף שאינו מכיר את סביבת העבודה.
