המונח "תוצר מקומי גולמי" מתייחס לתוצר הכולל של סחורות ושירותים של מדינה שיוצרו בתוך שנה - כלומר, גודלו הכולל של כלכלת המדינה. התוצר המקומי הגולמי כולל רכישות של צרכנים וממשלות, השקעות מקומיות וייצוא נטו של סחורות ושירותים. מכיוון שהתוצר המקומי הגולמי לוקח בחשבון את כל המשק ומשמש באותו אופן בעולם, כלכלנים משתמשים בו כמדד מרכזי לפעילות הפיננסית.
אוניברסלי
ניתן להשתמש בתמ"ג כדי לבחון את כל הכלכלות בעולם, מארצות הברית לסומליה. לא משנה אם מדינה היא churning החוצה ציוד דיג או מכוניות, כל המוצרים שלה יש ערך כספי מסוים, אשר הוסיף מעלה נותן מידה מוכרת אוניברסלית. מדד זה הוא מועיל במיוחד אם אתה מחשיב איך כלכלות שונות ברחבי העולם הן מבחינת הסחורות והשירותים שהם מייצרים, ואת הדרך שבה הם reinvest הכנסה שלהם - להחזיר חובות או להשקיע במגזרים בתעשייה.
תוצר לנפש
אם אתה מחלק את התוצר המקומי הגולמי על ידי אוכלוסיית המדינה, אז אתה מקבל את התמ"ג לנפש - החלק המשוער של התפוקה הכוללת של המדינה עבור כל תושב - שהיא דרך להשוות כלכלות שונות, תוך התחשבות בגודל של כוח העבודה שלהם ואת המשאבים הזמינים. משתנים אלו יכולים להיות מטעים; לדוגמה, כלכלת נורבגיה נראית זעירה בהשוואה לארצות הברית, אך התוצר לנפש של נורבגיה לנפש הוא 96,810 $, כמעט כפול מזה של ארה"ב, לפי קרן המטבע הבינלאומית.
דינמי
התמ"ג הוא דינמי: הוא משתנה כל הזמן על סמך נתונים חדשים על התפוקה, הצריכה וההשקעות. לכן, כלכלנים ומקבלי החלטות יכולים להשתמש בתוצר כדי למדוד את צמיחת המשק או ירידה. עם זאת, הם יכולים לעשות זאת רק בתנאי שיש להם מנגנון קבוע ומדויק למדידת ערך התוצר באופן שוטף; ללא זאת, אין להם נתונים כדי להשוות אם הפעילות הנוכחית שווה יותר או פחות מבעבר.
פוקוס
רוב הביקורות על התוצר המקומי הגולמי מתמקדות במיקוד שלה בנתונים כלכליים ולא בשגשוגם של אנשים. עם זאת, אפילו הכלכלן סיימון קוזנץ, שהציג את המונח בדו"ח "הקונגרס הלאומי, 1929-32", הזכיר במפורש כי "רווחתה של מדינה אינה יכולה להסיק ממדידת ההכנסה הלאומית". למדד התמ"ג מוקד כלכלי: ייצור, צריכה והשקעה; ולכן הוא אינו מושפע ממשתנים שקשה למדוד, כגון עבודה מרצון ואבטלה ריאלית.
