בשנת 1992, הוקמה ועדת המלך של ממשל תאגידי בדרום אפריקה במטרה להציב המלצות לסטנדרטים הגבוהים ביותר של ממשל תאגידי עם פרספקטיבה של דרום אפריקה. הוועדה פרסמה את הדוח הראשון שלה בשנת 1994, אשר קבע תקנים מומלצים לדירקטוריון של חברות רשומות מסוימות. בשנת 2002 פורסם דו"ח המלך השני, אשר עדכן את קוד ההתנהלות וההתנהלות העסקית. הדו"ח השני של המלך רשם גם שבעה מאפיינים של ממשל תאגידי טוב.
משמעת
משמעת בממשל תאגידי פירושה כי ההנהלה הבכירה צריכה להיות מודעת ומחויבת לדבוק בהתנהגות המוכרת באופן אוניברסאלי כנכון ונכון.
שקיפות
שקיפות היא המדד של כמה קל עבור זרים כדי לגלות ולנתח את יסודות הפיננסיים הפיננסיים של החברה. חברות צריכות להפוך את המידע הזה זמין בזמן הודעות לעיתוי מדויק ומדויק כדי לתת מבחוץ תמונה אמיתית של מה שקורה בתוך החברה.
עצמאות
עבור ממשל תאגידי טוב, חשוב כי כל ההחלטות נעשות באופן אובייקטיבי עם האינטרס של הארגון בראש וללא כל השפעה מופרזת של בעלי המניות הגדולים או מנכ"ל overbearing. זה דורש התקנת מנגנונים במקום כגון דירקטוריון מגוונים ומבקרים חיצוניים כדי למנוע ניגוד עניינים פוטנציאלי.
דין וחשבון
אנשים שמקבלים החלטות בחברה חייבים להיות אחראים להחלטות שלהם ומנגנונים חייבים להתקיים כדי לאפשר דין וחשבון אפקטיבי. בחברות ציבוריות מחזיקים המשקיעים יחידים המפעילים את החברה על מעשיהם על ידי ביצוע בירורים שוטפים על מנת להעריך את פעולות הדירקטוריון.
אחריות
בתאגיד, אחריות ניהולית פירושה כי ההנהלה אחראית להתנהגותם ויש להם אמצעים להענשה של ניהול כושל. זה גם אומר לשים במקום מערכת המעמידה את החברה על הנתיב הנכון כאשר הדברים משתבשים.
הוגנות
החברה חייבת להיות הוגנת ומאוזנת ולקחת בחשבון את האינטרס של כל בעלי העניין בחברה. במובן זה, זכויות של כל אחת מקבוצות בעלי העניין חייב להיות מוכר ומכובד.
אחריות חברתית
חברה מנוהלת היטב חייבת להיות גם אתית ולהיות אחראית לנושאי איכות הסביבה וזכויות האדם. ככזה, חברה אחראית מבחינה חברתית תהיה בלתי-ניצולית ולא מפלה.
