חברות שוקלות מספר גורמים מרכזיים בקביעת מדיניות דיבידנד. באופן כללי, היא צריכה לשקול את היתרונות של העודפים לעומת אלה של תשלום הדיבידנדים לבעלי המניות. החברות נוקטות גישות שונות למדיניות הדיבידנד. יש כאלה שאינם משלמים דיבידנדים. אחרים משלמים אותם מעת לעת. כמה חברות באופן קבוע ועקביות לשלם דיבידנדים.
בסיסי מדיניות דיבידנד
מדיניות דיבידנד הינה גישה של החברה לתשלום דיבידנדים לבעלי המניות. דיבידנדים הם תשלומי רווחי החברה לבעלי המניות על פי מספר המניות שבבעלותה. בבסיס מדיניות הדיבידנד של החברה יש שתי אופציות בסיסיות כיצד להתמודד עם הרווחים. חברה יכולה לבחור לשמור על רוב או כל הרווחים עבור reinvestment או שזה יכול לשלם את הרווחים לבעלי המניות כהכנסה קבועה.
שימור רווחים
חברות בדרך כלל לשמור על רווחים כאשר מנהיגים רואים ערך רב יותר להשקיע את הרווחים מאשר לשלם את הדיבידנדים. בדרך כלל, חברות חדשות יותר בשלבי צמיחה מוקדמים יש סיבה טובה יותר להשקיע. בנוסף, חברות שבחרו להיכנס לשווקים חדשים או להשקעה בהתפתחויות עסקיות חדשות עשויות להזדקק לשמור על רווחים כדי להשקיע ביישום אסטרטגיות אלו. אם התשואה ארוכת הטווח על רווחי השקעה מצדיקה אי-תשלום דיבידנדים, בעלי המניות מקבלים בדרך כלל. בעלי המניות יכולים לראות דיבידנדים במקום השקעה מחדש כסימן לכך שפוטנציאל הצמיחה של החברה נבלם, על פי אלכס טג'יריאן בסקירת "מדיניות הדיבידנד" שלו.
דיבידנד
דיבידנדים הם תמריץ לשימור בעלי מניות קיימים ולפתות בעלי מניות חדשים. כמה משקיעים מאוד ערך דיבידנדים הכנסה כחלק גישות ההשקעה שלהם. כאשר חברה משלמת דיבידנדים, היא מאמינה כי הערך של בעלי המניות מתגמלת עם רווחים גדול יותר מאשר הערך של reinvesting את הכסף הזדמנויות אחרות. תשלומים דיבידנד רגיל להראות מנהיגות של החברה יש אמונה מספיק ביציבות של החברה לשלם מזומנים נוספים לבעלי המניות.
שיקולים משפטיים
טאג'יריאן גם מציין כי לחברה יש חובה משפטית לשלם דיבידנדים כאשר יש לה מזומנים נוספים ואין דרך הגיונית להשקיע אותו מחדש. בעלי המניות הם הבעלים של חברה בבעלות ציבורית וזכאים לחלק ברווחים אם מנהלי החברה אינם יכולים להצדיק את המשך הרווחים להרחבת החברה. ברור, בעלי המניות יצטרכו להוכיח כי החברה מנע רווחים ללא הצדקה אם התלונה הגיעה.
