הסיכון הספציפי לפירמה הוא הסיכון הבלתי-שיטתי המשויך לחברה, והוא בעל יכולת פיזור מלאה לפי תיאוריית המימון. משקיע יכול להפחית את החשיפה שלו לסיכון ספציפי לחברה על ידי הגדלת מספר ההשקעות המוחזקות בתיק המניות שלו. תיק מניות של כ 50 - מניות נחשב למגוון רחב ומכיל רק את מרכיב סיכון השוק של הסיכון הכולל, המורכב הן מסיכון השוק והן מהסיכון הספציפי. הרעיון מאחורי הפיזור הוא שסיכון התיק נמוך מהסיכון של כל ניירות הערך הפרטיים שנוספו יחד.
להעריך את השונות של שתי מניות שאתה מתכוון לרכוש על ידי הפחתת התשואות היומיות מן התשואות הממוצע. קח את הכיכר של ההבדל, ואז לחלק לפי מספר תצפיות.
חישוב הסיכון הכולל של שני ניירות ערך בבידוד על ידי הכפלת השונות של כל מלאי עם משקלו והוספת התוצאות.
הכפל את המשקולות ואת סטיות התקן של שני ניירות ערך על ידי פעמיים המתאם בין שתי המניות.
קח את הריבוע של המשקל וסטיית תקן של מלאי א ו להכפיל. חזור על אותו דבר עבור B ולהוסיף את שני הערכים שהושגו.
הוסף את הערכים שהושגו בשלב 3 ובמהלך 4 כדי להשיג את השונות בתיק או הסיכון.
הפחת את הסיכון הכולל הנאמד בשלב 2 מסיכון התיק המתקבל בשלב 5. ההבדל הוא הסיכון הספציפי לחברה.
לשלב מספר רב של מניות לתוך הניתוח שלך כדי לגוון את התיק לחלוטין ולקבל את האומדן הטוב ביותר של החברה ספציפית הסיכון עבור תיק מלא.
טיפים
-
אם אתם מתכוונים להעריך את הסיכון הספציפי של החברה לניירות ערך בודדים, עקבו אחר גישת שתי החברות באמצעות שלב 6 והתעלמו מהצעד האחרון. עם זאת, אם אתה מתכוון להעריך את היתרונות גיוון להחזיק תיק של מניות, בצע את שלב 7.
ההפרש בין הסיכון הכולל להחזקת ניירות ערך בודדים לבין סיכון התיק הוא תמיד משמעותי ומשמש להסבר היתרונות של הפיזור.
אזהרה
חישובים עבור תיק עם מספר גדול של מניות יכול לסבך את הניתוח שלך. במקרה זה, מומלץ להשתמש בתוכנה פיננסית פשוטה במקום לבצע חישובים ידניים.
