תיאוריות מוטיבציה ועקרונות משמשים בדרך כלל על ידי מנהלים כדי להבין טוב יותר את המוטיבציה של העובד. עם זאת, כל אחד יכול ליישם את התיאוריות והעקרונות בחיי היומיום שלה, בתחומים כגון הגדרת מטרות, מוטיבציה אישית, מוטיבציה לבית הספר ולימודים. מבין תיאוריות רבות הקיימות, חמישה הפכו הפופולריים ביותר.
היררכית הצרכים של מאסלו
היררכית הצרכים של אברהם מאסלו היא אולי התיאוריה המוטיבציונית הידועה ביותר. הוא קובע כי לאנשים יש חמישה צרכים בסיסיים: צרכים פיזיולוגיים, צרכי בטיחות, צרכים של חיבה, צרכים של הערכה, וצרכים של מימוש עצמי. חמשת הצרכים מיוצגים בתרשים פירמידה, כאשר הצרכים החשובים יותר (פיזיולוגיים ובטיחותיים) הם הצרכים "ברמה נמוכה", והשאר הם הצרכים "ברמה גבוהה יותר". התיאוריה מסבירה שכאשר רמה אחת של צרכים מתקיימת, הצורך ברמה גבוהה יותר ישתלט.
שלישיית הצרכים של מק'קלאנד
תורת השלישייה של דיוויד מק'קלאנד קובעת כי אדם מונע על ידי אחד משלושת הצרכים: הצורך בהישגים, הצורך בכוח ובצורך להשתייך. אנשים עם צורך הישג נראה לפגוש מטרות ורוצים להיות מוכר על המאמץ שלהם, כך שהם יכולים למדוד את ההצלחה האישית שלהם. אנשים עם צורך בכוח מונעים על ידי השפעה על אחרים, או על ידי עמידה ביעדים של ארגון אם הם מנהלים. אנשים שיש להם צורך בשייכות מונעים על ידי הצורך להרגיש מקובל ולהשתייך לקבוצה.
מקגרגור של X ו- Y
דגלס מקגרגור של X ו- Y התיאוריה מציג שתי תיאוריות, בקצה קיצוני אחד מהשני, כדי להציג את המוטיבציה של העובד. תיאוריה X אומרת שאדם לא אוהב את העבודה שלו, לא רוצה אחריות ולא אוהב שינוי, והוא רק עובד בשביל כסף וביטחון תעסוקתי. עם זאת, תיאוריה Y מניח שאנשים כמו העבודה שלהם, רוצים לקבל אחריות יותר, מחויבים מטרות העבודה שלהם. התנהגות העובד הממוצע היא בדרך כלל אי שם בין תיאוריה X לבין תיאוריה י.
שתי תורת הפקטור של הרצברג
תורת הפקטור של שני פרדריק הרצברג קובעת כי ישנם שני גורמים המשפיעים על יחסם של העובדים: גורמים מניעים (גורמי שביעות רצון) או גורמי היגיינה (גורמי אי שביעות רצון). מספר גורמים של סיפוק הם הישגים, הכרה ואחריות, בעוד כמה גורמים של אי שביעות רצון הם מדיניות החברה, תנאי העבודה והשכר. הרצברג טען כי הגורמים שגורמים לסיפוק שונים מאלו שגורמים לאי-שביעות רצון, ושאי-שביעות רצון וחוסר שביעות רצון אינם צריכים להיחשב כניגודים זה לזה.
תורת הצפייה של ורם
תיאוריית תוחלת ויקטור וורם קובעת שלכל אדם יש מטרות וציפיות שונות, אך הם יכולים להיות מוטיבציה אם תוצאות טובות מביאות לתוצאות טובות, וכי תוצאה טובה זו תספק צורך. תורת תוחלת ה - Vroom מבוססת על שלושה גורמים: שוויון (הערך המוטל על החשיבות של תוצאה מסוימת), תוחלת (האמונה של אדם ביכולותיו) ומנגנון (הציפייה של אדם כי ביצועים טובים יוביל תוצאה טובה). תורת תוחלת Vroom מגדירה את המוטיבציה של האדם על ידי הנוסחה הבאה: מוטיבציה = Valence x תוחלת (Instrumentality).
