עלויות הפיתוח של החברה הן אותן עלויות הנובעות מתהליך פיתוח מוצרים ושירותים משופרים או חדשים כדי לענות על צרכי הלקוחות, ובאופן אידיאלי, להגדיל את רווחי החברה. רוב החברות בארה"ב דבקות בכללי החשבונאות המקובלים בפרקטיקות החשבונאיות שלהן. עם זאת, המעבר לתקני הדיווח הכספי הבינלאומיים מתרחש באיטיות מאז שנת 2008. קיימים מספר הבדלים בולטים בטיפול בעלויות הפיתוח לפי תקני IFRS ו- GAAP.
נכסים בלתי מוחשיים
על פי תקני ה - IFRS ו - GAAP, עלויות הפיתוח בדרך כלל הולכות יד ביד עם עלויות מחקר, כקטגוריה הידועה כמחקר ופיתוח, אשר לעיתים קרובות ממוקמות תחת הכותרת של חשבון נכסים בלתי מוחשיים. למטרות חשבונאיות, נכס בלתי מוחשי מוגדר כנכס מזוהה לא כספי ללא כל מהות פיזית, כגון פטנט, זכויות יוצרים, סימני מסחר או נכסי מוניטין, כגון זיהוי שם המותג. הטיפול החשבונאי בנכסים בלתי מוחשיים שונה במידה ניכרת בהתאם לתקני IFRS ול - GAAP.
GAAP
ככלל, על פי GAAP, עלויות מחקר ופיתוח נזקפות לרווח (נזקפות לחשבון הוצאות) עם התהוותן, מאחר וכל הטבה כלכלית עתידית הנובעת מפיתוח נכס מסוים אינה ודאית. עלויות הנכסים הבלתי מוחשיים שנרכשו באמצעות פעילויות מו "פ נזקפות באופן שונה, בהתאם לשאלה האם קיים שימוש חלופי עתידי לנכס. אם לנכס חלופה עתידית, הוא הופך לנכס מהוון, כלומר עלותו תופחת על פני אורך החיים השימושיים שלה ועלויות ההפחתה נזקפות לרווח והפסד. אם לנכס אין חלופה עתידית, עלותו נזקפת בעת הרכישה.
IFRS
תקן חשבונאות בינלאומי 38 הינו תקן חשבונאי יחיד המכסה נהלים חשבונאיים לעלויות מחקר ופיתוח לפי תקני IFRS. עלויות מחקר לפי תקן חשבונאות בינלאומי 38 נזקפות לרווח והפסד במהלך התקופה החשבונאית בה הן מתרחשות ועלויות הפיתוח דורשות היוון אם מתקיימים קריטריונים מסוימים.
IAS 38 קריטריונים
חברה חייבת לעמוד בכל הקריטריונים הבאים לעלויות הפיתוח כדי להכיר בהם כנכס בלתי מוחשי: זה חייב להיות אפשרי מבחינה טכנית כדי להשלים את הפיתוח של הנכס הבלתי מוחשי כדי להפוך אותו לזמין לשימוש או למכירה; על החברה להוכיח כוונה להשלים את הפיתוח של הנכס ולהשתמש בו או למכור אותו; החברה חייבת להיות מסוגלת להשתמש או למכור את הנכס; על החברה להראות כיצד הנכס יפיק הטבות כלכליות עתידיות, שיוכיחו קיומו של שוק עבור תפוקת הנכס או הנכס עצמו או התועלת של הנכס, אם הוא יהיה לשימוש החברה; לחברה יש מספיק משאבים פיננסיים, טכניים ואחרים זמינים להשלמת הנכס לשימוש או למכירה; ועל החברה להוכיח יכולת למדוד במדויק את ההוצאות המתייחסות להתפתחות הנכס.
דמיון / הבדלים
עלויות הפיתוח לפי תקני IFRS - ו GAAP מחייבים הדגמה של הטבות ועלויות כלכליות עתידיות צפויות, אשר ניתן למדוד בעקביות, להכרה כנכסים בלתי מוחשיים. עם זאת, עלויות הזנק עבור עסק לעולם אינן מהוונות כנכסים בלתי מוחשיים על פי המודל החשבונאי. עלויות הפרסום לפי GAAP נזקפות לרווח והפסד עם התהוותן או כאשר הפרסום מתקיים לראשונה וניתן להוון אם קריטריונים מסוימים מתקיימים, בעוד שבתקציב ה - IFRS עלויות פרסום תמיד נזקפות לרווח והפסד עם התהוותן.
