ארגונים מתמודדים לעיתים קרובות עם מצבים הכרוכים בסיכונים שעליהם ניתן לשאת באחריות. הסכם אי-אחריות או שחרור הוא חוזה שבו אדם מסכים לוותר על הזכות לבקש תמורה או לנקוט פעולה משפטית במקרה של אירוע מזיק. שימוש נפוץ בהסכמי אי-אחריות הוא להגן על ארגונים מפני תביעות משפטיות במקרה שמישהו הופך לחולה או נפגע בעת שעסק בפעילות של הארגון.
אלמנטים של הסכם שאינו באחריות
ניתן להשתמש בהסכם אי-אחריות כדי להגן על חברה או ארגון אחר כנגד תביעות על בסיס כמעט כל סוג של סיכון. מי שמוותר על זכותו לקבל תביעה חייב לקבל תמורה כלשהי בתמורה. לדוגמה, חבר מתקן האימון מקבל גישה למתקן תמורת חתימה על שחרור של אחריות אם היא נפגעת בעת פעילות גופנית. הסכם אי החבות חייב לציין את הפעילויות הספציפיות הכרוכות בסיכונים. זה צריך לכלול הודאה על ידי הפרט כי היא מבינה את הסיכונים ומסכים לוותר על הזכות להגיש תביעה משפטית במקרה שהיא סובלת הפסד בשל הסיכונים שצוינו. דוגמאות נוספות לשימוש בהסכמים שאינם באחריות כוללות ארגונים המעוניינים להגן על עצמם מפני תביעות של עובדים או מתנדבים.
