לכלכלות החזקות בעולם יש דבר אחד במשותף: המערכות הכלכליות שלהן מבוססות על צורה כלשהי של קפיטליזם. במשך מאות שנים, מערכת כלכלית המבוססת על קפיטליזם אפשרה לאנשים לשגשג ולשפר את רמת החיים שלהם טוב יותר מאשר הכלכלות המבוססות על סוציאליזם או קומוניזם. לא כולם זוכים תחת מערכת זו, עם זאת.
מהו קפיטליזם?
הקפיטליזם מבוסס על חופש הבחירה. צרכנים יש את הזכות לקנות את המוצרים שהם רוצים, וחברות יש את ההזדמנות למצוא דרכים חדשניות כדי לייצר מוצרים אלה ולהרוויח. חדירה של הממשלה לחיי אדם מוגבלת, ואמצעי הייצור הם בבעלות אזרחים פרטיים, לא הממשלה.
מה הם היתרונות של הקפיטליזם?
רכוש פרטי: כל אחד זכאי לרכוש נכסים. לאנשים יש זכות להחזיק בבתים, במכוניות ובטלוויזיה. הם יכולים אפילו מניות משלו ואגרות חוב.
אינטרס עצמי: אנשים חופשיים להמשיך לטוב שלהם. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים ללא קשר ללחץ של פוליטיקאים או התחשבות במה שכניהם חושבים על מעשיהם. הרעיון הוא כי פעולות של אנשים יעזור לחברה כולה. אנשים הם פרודוקטיביים ביותר כאשר הם יכולים להרוויח כסף שנותן להם חופש כלכלי ופוליטי.
תחרות: מאז אנשים יש את הזכות לרכוש נכסים, חברות יראו את הביקוש הזה ולהתחיל לעשות מוצרים כדי לספק את הצרכנים. ככל שהביקוש גדל, יותר עסקים יקפצו בשוק ויתחילו להתחרות זה בזה על הכסף של הצרכנים. זה צריך להיות דבר טוב; יותר מתחרים מתכוון מוצרים באיכות טובה יותר במחירים נמוכים יותר. במקביל, חברות אלה יצטרכו להעסיק עובדים נוספים ולשלם להם שכר טוב יותר.
חופש הבחירה: עכשיו, הצרכן יכול לבחור בין הצעה של מוצרים שונים ממספר חברות. אף אחד לא יכול להגיד להם שהם צריכים לקנות מוצר מסוים מחברה מסוימת. עובדים יש את החופש לעבוד עבור החברה שהם בוחרים. הם יכולים לדרוש שכר גבוה יותר והטבות טובות יותר.
חדשנות: בין היתרונות הקפיטליסטיים רבים הוא הרעיון כי הקפיטליזם מעודד את היעילות בשוק. חברות חייב למצוא דרכים רווחיות לייצר מוצרים באיכות גבוהה כי הצרכנים רוצים לקנות.
הקצאה יעילה של משאבים: חברות מייצרות מוצרים לפי דרישות הצרכנים. עסקים אינם עושים מוצרים שאף אחד לא רוצה לקנות. לחברות יש תמריצים להיות פרודוקטיביים; חברות יעילות יעזבו את העסק.
התערבות ממשלתית מוגבלת: בחברה קפיטליסטית יש לממשלה תפקיד קטן יותר. המסים נמוכים יותר, ויש פחות התערבות ממשלתית בשוק החופשי. תפקידה של הממשלה הוא להגן על זכויותיהם של אנשים פרטיים, לא להפריע לחירויותיהם האישיות.
מהם החסרונות של הקפיטליזם?
דגש על רווח: ההתמקדות האובססיבית ברווחים מובילה לאי-שוויון חברתי וכלכלי. האוכלוסייה השולטת באמצעי הייצור נוטה לצבור עושר רב יותר מהעובדים שעזרו ליצור את העושר הזה לעשירים. מאחר ומשפחות עשירות יכולות להעביר את עושרן ליורשיהן, העשירים מתעשרים והעובדים נשארים גרועים.
אי יציבות פיננסית: השווקים הפיננסיים עוברים תקופות של התלהבות לא רציונלית, מה שגורם לגאות ולמחזורים. במהלך מיתון ארוך, אנשים יכולים לאבד את מקום עבודתם, יש את ביתם foreclosed וסובלים ירידה ברמת החיים שלהם.
כוח מונופול: מכיוון שהקפיטליזם הוא שוק חופשי, אפשר שפירמה אחת תהיה כל-יכולה ותשלוט בשוק. כאשר זה קורה, חברה יכולה לגבות כל מחיר שהם רוצים, ואין לצרכנים ברירה אלא לשלם מחירים גבוהים יותר.
מגבלות כוח אדם: בתיאוריה, גורמי הייצור צריכים להיות מסוגלים לעבור משימוש לא רווחי לעסק רווחי. אבל זה לא עובד עבור כוח העבודה. איכר שרק איבד את עבודתו לא יכול לקפוץ על מטוס ולעוף לעיר גדולה כדי לקחת עבודה בתור מלצר.
הזנחה של הטבות סוציאליות: חברות פרטיות לא ממש אכפת לספק הטבות חברתיות כגון בריאות, תחבורה ציבורית וחינוך. אף אחד מהתחומים האלה לא מרוויח. לכן, הממשלה צריכה לשלב כדי לספק את השירותים הללו.
הקפיטליזם אינו בהכרח המערכת הכלכלית הטובה ביותר, אבל הוא טוב יותר מהחלופות של הסוציאליזם, הפשיזם והקומוניזם. רוב המדינות אימצו גרסאות מעודכנות של קפיטליזם המחייבות השתתפות מוגבלת של ממשלות. האתגר הוא לוודא שהממשלה לא תרכוש יותר מדי כוח ותהפוך למונופול שלה.
