למדינות הזכות לעבודה יש חוקים המקנים לעובדים את הזכות להחליט בעצמם אם להצטרף לאיחוד או לא. מאידך גיסא, מדינות שאין להן חוקים דומים, ובהן מונופולים של האיגודים המקצועיים, דורשות עובדים רבים להצטרף לאיגודים המקצועיים ולשלם דמי חבר. קיימת מחלוקת באשר לאפקטיביות של איגודים מקצועיים, והאם הם מפיקים תועלת לעובדים במדינות בעלות איגודים מקצועיים. כדי להעריך באופן אובייקטיבי את הבעיה, תוכל לעיין בנתוני הרווחים ובגורמים אחרים המשפיעים על העובדים.
הכנסות שבועיות
אנשים ממדינות "הזכות לעבודה" מרוויחים בדרך כלל שכר גבוה יותר מאלה שבמדינות מאונס, כך עולה ממחקר של המכון הלאומי ליחסי עבודה. בשנת 2008, אנשים העובדים במדינות עם 10 אחוזים או יותר של עובדים במגזר הפרטי הכפופים לחוקי האיגודים הרוויחו שכר יוקרתי שבועי מותאם של 770 $ בממוצע. ב מדינות ימינה לעבודה, או מדינות עם שיעורי נמוך של האיחוד במגזר הפרטי, אנשים הרוויח 818 $ לשבוע, בממוצע, מותאם עבור יוקר המחיה. משמעות הדבר היא כי בשנת 2008, עובדים ב-הזכות לעבודה המדינה הרוויח כמעט 2,500 $ יותר לשנה מאשר עמיתיהם עובדים מאורגן בכפייה שלהם.
הכנסה פנויה
הכנסה פנויה ניתן להבין את הכסף שיש לך שאריות לשמירה או ההוצאות לאחר ניכוי חיובי חובה כמו המסים הפדרליים והמדינה. לעומת זאת, הכנסה שיקול דעת מורכב כסף יש לך שאריות לאחר תשלום הוצאות אישיות כמו חשבונות, משכנתא, שכר דירה ושירותים. המכון הלאומי לחקר יחסי עבודה לקח את נתוני משרד המסחר של ארה"ב לשנת 2008, אשר הראו את ההכנסה הפנויה הממוצעת לנפש בכל מדינה והתאימו אותה ליוקר המחיה. מהניתוח עולה כי העובדים הזמינים לעבודה ב -2008 היו בעלי הכנסה פנויה של 34,878 דולר, כשהם מותאמים לעלות המחיה, בעוד שעובדי המדינה המאוגדים הסתיימו בכ -2,000 דולר פחות בשנה.
תעסוקה
בחינת הסיכומים בתעסוקה מהווה אינדיקטור חשוב לצמיחה הכלכלית. במדינות עם זכות לעבוד על חוקים, גידול התעסוקה עולה בהרבה על זה של מדינות שאינן זכות לעבודה על לאומי, על פי דו"ח מחקר 2011 של לשכת אינדיאנה לשכת המסחר. בשנים 1977 עד 2008, סך כל התעסוקה הארצית גדלה ב -71%. באותה תקופה גדל שיעור התעסוקה ב -100% במדינות עבודה, ורק 57% במדינות שאינן עובדות.
הגירה
חלק גדול יותר מהאוכלוסייה האמריקאית ניתן למצוא במדינות של 'אל-עבודה', על פי ניתוח נתוני לשכת המפקד האמריקני בדו"ח של לשכת המסחר של אינדיאנה. בשנת 1970, כ -29% מהאמריקנים התגוררו במדינות עבודה, לעומת כ -40% ב -2008. למרות ששיעורי הלידה וגורמים אחרים עשויים לתרום, רוב השינוי הזה הוא תוצאה של הגירת עובדים לימין COP למעשה, כמעט 5 מיליון אמריקאים עברו ממדינות שאינן מקובלות לעבודה, למדינות ימניות לעבודה במהלך השנים 2000-2009.
