מבנה הארגון מתייחס בדרך כלל לאופן שבו ארגון עסקי או ארגון דומה מסדיר את משימותיו, אנשים וטכניקות. מבנה ארגוני מאורגן כהלכה יסייע בשקיפות בארגון, תוך הבטחת גילוי המידע במלואו ובמועדו. הגורמים העיקריים שיש לקחת בחשבון בעת עיצוב מבנה ארגוני כוללים הבהירות, הבנה, ביזור, יציבות ויכולת הסתגלות.
בהירות
שמירה על בהירות בתוך הארגון פירושו לעובדים יש תמונה ברורה לחלוטין של כל ההיבטים של עבודתם. במילים אחרות, עובדים ומפקחים כאחד צריכים לדעת מה המטרות של העובד הן כמו גם את המשימות הפרטיות הנדרשות כדי להגיע למטרות אלה. צריכה להיות בהירות מלאה ביחסי הדיווח וכן במקורות המידע המשמשים בתהליך קבלת ההחלטות. העובדים בכל הרמות צריכים להבין את המטרה, המכונה לעתים קרובות את המשימה או החזון של הארגון, כמו גם המבנה שלה. המבנה מתייחס ליחסים שבין תפקידיו של עובד אחד לאחריותו של הארגון. לבסוף, צריך להיות כלים ספציפיים במקום למדידת התוצאות, כך העובדים יודעים איפה המאמצים שלהם צריך להיות ממוקד.
הבנה
הבנה מושגת כאשר כל העובדים יודעים היכן הם מתאימים בתוך התמונה הגדולה יותר של הארגון בכללותו. תשתית הארגון, כולל היבטים פיזיים, התנהגותיים ותרבותיים, היא מרכיב חשוב בהבנה זו. חיוני שחברי ההנהלה יביאו בחשבון את הפעולות היומיומיות של העובדים ואת התרבות הארגונית הבסיסית, המכתיבה הן את מעשיהם והן את תגובותיהם.
ביזור
בארגון מרכזי, כל הדיונים וההחלטות מתקיימים רק בקרב מנהלים בכירים, ללא תשומות של עובדים ברמות נמוכות יותר. ריכוזיות מעכבת את השיחות בין אלה שעושים את העבודה היומיומית של העסק. ביזור הארגון הוא המפתח בכך שהוא מאפשר ומעודד שיחה פתוחה בין העובדים בכל הרמות, ומדרבן שיתוף מידע שאינו אפשרי בתוך ארגון מרכזי. המשלחת המוצלחת של הסמכות היא דרך יעילה לביזור קבלת החלטות בארגון.
יציבות ויכולת הסתגלות
ארגון מובנה היטב מחפש שינויים בסביבה ומתאים את עצמו לשינויים אלה. יחד עם זאת, על הארגון להיות מסוגל לשמור על יציבות בנסיבות בלתי יציבות. יציבות ויכולת הסתגלות זו ניתנות להשגה באמצעות הקשרים שיכולים להיווצר רק בין אנשים באמצעות שגרות ארגוניות. ההתפתחות הנכונה של תרבות הארגון ומבנהו על בסיס יומיומי היא המפתח לשמירה על רמות הביצועים לטווח ארוך.
