הכלכלה נוטה להינתק לשני בתי ספר. כאשר מנתחים סוגיות איתנות, מיקרו-כלכליות נוטות להיות אלה הנוגעות לבעיות ולאילוצים המתעוררים באופן פנימי. סוגיות מקרו-כלכליות הן אלה המתעוררות מחוץ לחברה ואינן בהכרח תוצאה של פעולות והחלטות של מנהלים.
מיקרו - כלכלה
המיקרו-כלכלה מתמקדת בתחומים כגון עלויות, מחירים, כמויות, מבנה תעשייתי ושווקים, וכיצד הם מושפעים מחוקי הביקוש והאספקה. הביקוש וההיצע נוטים להיות מיושמים על בסיס אישי ופרטני ולא על בסיס צבירה. סוגיות שעולות במיקרו-כלכלה ונלמדות הן כאלה כמו יעילות המשרד וצרכנות, התנהגות ואילוצים. מיקרו-כלכלנים עובדים לעיתים קרובות בתחומים כמו כלכלה סביבתית, כלכלה ציבורית, כלכלת פיתוח ברמת המיקרו, כלכלה, עסקים וכלכלה.
תעשיית מיקרו
בעת ניתוח תעשיות ברמת המיקרו, האנליסטים נוטים להתייחס לנושאים המשפיעים על הצמיחה של החברה, על רווחיה, על עלויותיה ועל כניסתה לשוק. לכן, מודלים עסקיים קיימא מבחינה כלכלית, כי כתובת אילוצי המשאבים של החברה מועלים. אילוצים אלה עשויים לכלול את רמת ההשקעה הפיננסית הקיימת, בסיס לקוחות הולם, מסגרות ספקים וכל נושא שיש לו השפעה על הכנסות ועלויות של פירמה לטווח קצר וארוך. ברמה המיקרו, לכן, מקבלי ההחלטות מודאגים יותר ממקסום ההכנסות תוך צמצום עלויות.
מקרו כלכלה
המקרו-כלכלה מתמקדת יותר בסוגיות המשקפות את הכלכלה כולה, ולא את אלה של הפרט והחברה. לפיכך, נושאים כגון שיעורי תעסוקה, שערי חליפין, שיעורי ריבית, מחזורי עסקים ואינפלציה מטופלים. נעשה שימוש במסגרת ביקוש ואספקה, אך ברמה מצטברת, המוסיפה את מגבלות ההיצע והביקוש של הפרטים והחברות. המקרו-כלכלה נוטים לעבוד בתחומים כמו כלכלת סחר, כלכלת עבודה, נושאי פיתוח ברמה המקרו, בנקאות מרכזית, מדיניות פיסקלית ומדיניות מוניטרית.
מאקרו
כל החלטה שנעשתה ברמת המאקרו כוללת את אלה שאינם מתייחסים למבני ניהול ולניהול מוצרים, הנעשים ברמת המיקרו. בעיות ברמת המאקרו מודאגים יותר מכוחות חיצוניים ומהבעיות הקשורות אליהם. כוחות אלה עשויים לכלול את היכולת ללקוחות לשלם עבור מוצרים, אשר בתורו מושפע הכנסה ממוצעת. טכנולוגיה חדשה, המביאה תחליפים למוצר של חברה, מתמודדת גם היא. כוחות גלובליים, כגון כניסת חברות זרות, עוסקים בתעשיות מקומיות רבות. מחירי האספקה, אשר בתורם מושפעים ממחירי המשאבים הטבעיים, ישפיעו גם על החלטות התמחור וההפקה של הפירמה.
