הפעילות העסקית מייצרת הכנסות וכן נוצרת הוצאות. בתקופת זמן נתונה ההפרש בין הכנסותיה להוצאות הינו רווח נקי אם חיובי או הפסד נקי, אם שלילי. קביעת מתי להקליט הוצאות הוא אחד הנושאים החשובים ביותר בחשבונאות. הן ההוצאות הצבורות והן ההוצאות שאינן שיקול דעת קיימות רק לפי חשבונאות צוברת.
בסיס מזומנים וצבירה
בסיסי מזומנים וצבירה הם שיטות החשבונאות הנפוצות ביותר. בסיס חשבונאי מזומן רשומות עסקאות כאשר מזומנים או שווי מזומנים מתקבלים או נשלטים החוצה, בעוד חשבונאות בסיס צבירה רשומות עסקאות באותו כאשר הם מתרחשים. לדוגמה, אם עסק עושה מכירה על האשראי וגובה את הסכום חודש לאחר מכן, רואי חשבון בסיס צובר רשומות המכירה שם ולאחר מכן בעוד חשבון במזומן רואי חשבון זה חודש לאחר מכן.
הכרה בהכנסה
בסיס הצבירה הוא הבסיס הרבה יותר פופולרי ושימושי עבור חשבונאות. על פי חשבונאות בסיס צבירה, נרשמות עסקאות במועדי התרחשותן, כל עוד גביית הסכומים החייבים מובטחת באופן סביר.
הוצאה מצטברת
ההוצאות הן הוצאות שבוצעו על ידי עסקים המייצרים הטבות, הקשורים לרוב לייצור הכנסות, עבור העסק בזמן התרחשותם. ההוצאות שנצברו הן הוצאות שהתרחשו אך טרם שולמו. דוגמאות להוצאות שנצברו כוללות את השכר שישולם ואת חשבונות השירות. ההוצאות שנצברו קיימות רק על בסיס צבירה מאחר שחשבונאות בסיס לא תכיר בהן עד לפרעונן.
הוצאה מצטברת ממוצעת
הוצאות שאינן שיקול דעת מתייחסות להוצאות שהעסק מחויב לשלם. הוצאות שנצברו ללא שיקול דעת מתייחסות להוצאות שהחברה מחויבת לשלם אך טרם שילמה. הן חשבונות השירות ואת שכר שישולם לעובדים לספור כהוצאות שנצברו לא שיקול דעת. הוצאות שנצברו על בסיס שיקול דעת הן הוצאות שהעסק אינו חייב לשלם, אך הוא רואה בהן והן טרם שולמו. דוגמאות להוצאות שנצברו לפי שיקול דעת הן נדירות, אך בונוסים שישולמו להנהלה הם דוגמה מצוינת.
