בעוד שהמונחים "דיני עבודה" ו"משפט עבודה "משמשים לעתים לסירוגין, ומשרדי עורכי דין מתמחים לעתים קרובות בשני התחומים, מונחים אלה משמשים בדרך כלל לתיאור שני תחומים נפרדים ומובחנים של החוק. דיני העבודה עוסקים בדרך כלל באיגודים, במיקוח קיבוצי ובנושאים אחרים הקשורים לעבודה מאורגנת. דיני התעסוקה מכסים את כל הנושאים המשפטיים הנוגעים ליחסי עובד-מעביד, לרבות שעות, שכר ודרישות מקום עבודה.
סיכום חוק העבודה
דיני העבודה עוסקים ביחסים ובאחריות בין עסקים לבין איגודי עובדים. ב- 1935 הקים חוק יחסי העבודה הארצי את המועצה הלאומית ליחסי עבודה, הממשיכה היום כגוף מינהלי המסדיר את סוגיות העבודה. נושאי עבודה המתעוררים לעתים קרובות כוללים זכויות קיבוציות, סוגיות שונות הנובעות מחוזי איגודים, עניינים הנוגעים לשביתת עבודה, וסכסוכים הנוגעים לשאלה האם ומתי ניתן לארגן ארגון.
מגמות במשפט העבודה
חוק העבודה עבר שינויים משמעותיים מתחילתו כתגובה ממשלתית לעוולות תכופות במקום העבודה. כיום, חוקי העבודה גדלו באופן משמעותי יותר, עם סוכנויות פדרליות וארצות שונות המסדירות את כל סוגי סוגיות העבודה ותלונות. בעוד הפרקטיקה של דיני העבודה ירדה ככל שהיא מתייחסת לתאגידים (שראו את החברות באיגוד שלהם יורדת באופן משמעותי), האיגודים הציבוריים המשיכו לגדול יותר ויותר חזקים, וכתוצאה מכך קרבות משפטיים נוספים.
סיכום חוק התעסוקה
דיני התעסוקה מכסים את החוקים הרבים המסדירים את מקום העבודה ואת היחסים בין מעסיקים לעובדים. חלק מהסוגיות הללו נוגעות לשכר ולשעות, כגון חוקי שכר המינימום וחובת המעסיקים לשלם שיעורי שכר גבוהים יותר עבור עבודה בשעות נוספות. נושאים אחרים בתחום דיני העבודה עוסקים בתקנות העבודה, כולל אלה המסכנות את סביבת העבודה, הטרדה ואפליה. ענף נוסף של דיני עבודה מכסה חופשה חובה מרצון, כגון חופשת לידה וחופשת נכות. כיום יש מאות חוקי עבודה המכסים את כל ההיבטים של מקום העבודה.
מגמות בתעסוקה
דיני התעסוקה גדלו והולכים ומתרחבים ככל שהממשלה הפכה למעורבת יותר ביחסים שבין המעסיקים לבין עובדיהם. בעוד שבתחילתו עסק חוק התעסוקה בסוגיות לאומיות דחופות, כגון קביעת שכר מינימום והבטחת סדרי עבודה מסוכנים, כיום מוצאים עורכי דין בתחום התעסוקה את טיעוניהם של העובדים לפי סדרי שכר, כאשר הם נורו ללא הצדקה, והאם הם היו קורבנות של הטרדה או הפליה בלתי חוקית.
