במערכת כלכלית חופשית בשוק, הממשלה תיאורטית משחקת שום תפקיד בעסקים. למעשה, הממשלה מפריעה לעסקים כל הזמן באמצעות מסים, סובסידיות, הפסקות מס ותקנות משפטיות. ללא רגולציה ממשלתית של עסקים, שחקנים קטנים יותר ייסחטו מחוץ לשוק, המוביל למונופולים שיכולים לנצל את הקונה.
עסקים וממשל
האינטראקציה של הממשלה והעסקים יש היסטוריה ארוכה ומפותלת. בעוד עסקים גדולים רבים לשים מאמץ גדול לתוך בריחה תקנות ממשלתיות שונות, הם גם מספקים אחוז ניכר של בסיס המס שמנהל את הממשלה. למרות שהממשלה נמצאת בבעלות ציבורית, זה גם, במובנים מסוימים, עסק. בהתחשב בכך שממשלת ארה"ב נמצאת כעת בחוב של יותר מ -14 טריליון דולר, יש כמה שאלות לגבי האופן שבו עסק זה כבר פועל. עסקים במגזר הפרטי גם מתמודדים עם קושי כלכלי, ולעתים אף מצילים אותו מהממשלה, כפי שקרה עם ג'נרל מוטורס ב -2008.
1: מסים
כל העסקים נדרשים על פי חוק לשלם מסים על ההכנסה שלהם. זוהי הדרך העיקרית שבה הממשלה מתערב בעסקים. בתמורה למסים אלה, הן עסקים והן אנשים פרטיים מסופקים עם סחורות שונות בבעלות ציבורית כגון כבישים, שירותים, המשטרה והגנה מפני אש ויתרונות אזרחיים אחרים. מסים עסקיים מבוססים על סכום הרווח של העסק. אולם המורכבות של חוקי המס מאפשרת לעסקים גדולים לנצל את הפחתות המס ואת שינויי המס.
2: סובסידיות
רבים מן המסים כי הם מעוטרים מעסקים על ידי הממשלה מוחזרים לעסקים בצורה של סובסידיות. הסובסידיות ניתנות לעסקים המבוססים על מספר גורמים, כולל חשיבות השירות שהעסק מספק לחברה בכללותה, איומים כלכליים על העסק והיבטים שונים של סחר בינלאומי ופרוטקציוניזם. כמה דוגמאות של תעשיות כי לעתים קרובות לקבל סובסידיות ממשלתיות הן תעשיית התעופה בצורה של דלק סילוני חינם מס, ואת תעשיית החקלאות בצורה של תשלומי איכרים שנועדו למנוע יצרני מזון לצאת לעסק.
3: אכיפת החוק
הממשלה מתערבת לעתים תכופות למדי בעסקים העוסקים בפעילות בלתי חוקית. עסקים מסוימים, כגון אלה שאינם משלמים מסים או תקנות בריאות החצאית, עובדים בתחומים משפטיים באופן לא חוקי. אחרים, כגון סוחרי סמים או טבעות זנות, עוסקים בפעילויות שאינן חוקיות מעצם הגדרתן. בשני המקרים, הממשלה מתערבת בניסיון לאכוף את חוקיה ולשמור על תשתית כלכלית משפטית.
