תיאוריה ארגונית היה תוצר של המהפכה התעשייתית כדי לסייע לעסקים להתאים את כוח העבודה שלהם. בזמנו, העובדים לא נחשבו כאנשים אלא כישורים יחד. הערכים והמוטיבציות של העובדים הפכו לגורם חשוב בשנות השישים עם התרחבותם של עסקים, והיה צורך שיהיה למנהלים פונקציה עצמאית יותר. זה הביא לתיאוריות שכיחות בעסקים של היום: מערכת פתוחה, תורת החירום ודגם ארגון של וייק.
תיאוריה ארגונית מסורתית
תיאוריה ארגונית מסורתית פותחה בסוף המאה ה -19 ונלקחה ממבנה ביורוקרטי בסגנון, שבו היה ראש ביורוקרטי אחד שניהל ביורוקרטיות רבות. בתיאוריה זו, ראש הארגון נמצא בתפקיד הסמכותי המרכזי ומתחתיו כל המנהלים השונים שהוא מנהל. ניתן לחלק את החובות הניהוליות כדי לשרת את אחד מהפונקציות הבאות: תכנון, ארגון, כוח אדם ושליטה. למרבה הצער, סוג זה של המבנה הארגוני נותן מעט אשראי לכישורים האנושיים ולמניעים להיות פרודוקטיביים בכוח העבודה. העובדים אינם נראים כעל אנשים, עם היכולת לשלוט בעצמם, וגם אין להם קלט ניהולי. הכיוון העסקי והאסטרטגיה מוכתבים מלמעלה, והפונקציה של המנהל היא לבצע אותם.
תורת מערכת פתוחה
המבנה הארגוני המסורתי אינו מביא בחשבון את "הגורם האנושי", שהוא הרגשות והמניעים המניעים אנשים במקום העבודה, אך התיאוריה של המערכת הפתוחה אכן פועלת. החברות מכירות במניעים החברתיים והתרבותיים שמניעים אנשים להצליח ולהשתמש בהם כדי לשפר את הפרודוקטיביות בכל רמות הניהול. בתיאוריה זו, העסקים אינם סגורים (עובדים באופן עצמאי); יש להם צורות אחרות של עבודה, חטיבות, חברות בנות ומתקנים. לכן, זה לא ריאלי עסקים להיות מרכזי לרוץ; הוא יצטרך מנהלים שונים הממונה על פעולות שונות שלו, מה שהופך את ההבנה שלהם מוטיבציה חשובה יותר. תיאוריית המערכת הפתוחה לא רק מעניקה למנהלים יותר כוח, היא נותנת למתקנים חיצוניים חשיבות רבה יותר בפעילות העסקית. בנוסף, המערכת הפתוחה מאמצת את האידיאולוגיה שכל חברה היא ייחודית, ויש להתקין מערכת ייחודית שתתאים לצרכיה.
תורת תכנון מערכות
עיצוב המערכת מתבסס על תיאוריית המערכות הפתוחות, תוך התחשבות בכך שישנן מערכות רבות ומחוברות להפעלת עסק ביעילות. למערכות עצמן יש חשיבות רבה במבנה זה, כאשר ראשי העסק מתמקדים בשמירה על תפקוד המחלקות השונות ביעילות. מאז ההתמקדות היא על הפעלת יחידות מחוברות, אך אוטונומית, יש חשיבות רבה על החובות הניהוליות. עם הסתברות גבוהה של התמוטטות, כתוצאה של בעיות במחלקות בודדות, חשוב לשמור על בעיות או מגבלות שונות שעלולות להתעורר אינטראקציות היומיומית.עיצוב המערכת הוא הכל על סינרגיה, שמירה על מערכות אוטונומיות שונות פועלים בהרמוניה כדי למקסם את המשאבים של החברה.
תורת החירום
תיאוריית החירום לוקחת בחשבון את צמיחת העסק במקום להתמקד במשאביו. הוא מניח שכאשר עסק חווה צמיחה בנכסים, הון ומשאבים, נשאר במבנה ארגוני סטאטי (או בלתי משתנה) אינו יעיל. במקום זאת, עסקים צריכים להעריך באופן קבוע את צרכי הארגון שלהם, ולשמור על משאבים כדי לפגוש את ההזדמנויות החדשות ואת האיומים שמגיעים עם התרחבות. על מנת למקסם את הביצועים, על החברה לבחון באופן שוטף משתני מגירה - אשר עשויים להיות הזדמנויות חדשות למיקור חוץ, הרחבת המתקנים, ארגון מחדש של המערכות התפעוליות או שדרוגם למודל עסקי יעיל יותר.
המודל של Weick של ארגון
אחת התיאוריות המתוחכמות יותר של המבנה הארגוני היא מודל ההתארגנות של ויק. תיאוריה זו לוקחת בחשבון את האופי הדחוס המהיר של העסקים של היום ומפחיתה את מה שמכונה "שוויון". המונח "שוויון" מסתכם בחוסר היעילות של העובד, בכל דרגה, כדי לבדוק עם הממונים. במודל של ויק, יש מערכת מידע, הכוללת לעתים קרובות ולפעמים בעבר להתמודד עם בעיות. לעובדים יש גישה למידע זה ולהשתמש בו כדי להילחם בכל אמביוולנטיות או אינרציה שעלולה להפריע להחלטות עסקיות. ההחלטיות הנרכשת על ידי שימוש במערכת המידע מובילה לפריון גבוה יותר. לפיכך, הוא מחזק את יכולתם של העובדים והמנהלים לתפקד באופן אוטונומי יותר.
