חברה ציבורית יכולה למכור מניות ממניותיה כדי לגייס כספים. הערך הנקוב של המניה הוא הערך הנקוב, והסכום שמשקיע מוכן לשלם הוא שווי השוק. ההפרש בין שני המספרים הוא העודף ששולם. הכסף הזה הוא חלק מההון העצמי של הבעלים, אבל לא ניתן להשתמש בו כדי לשלם דיבידנדים והוא לא חייב במס כמו רווח, אז זה נשמר בחשבון אחר מאשר עודפים.
תאגידים
בעלים מייצרים חברות כחברות כדי לספק אמצעי הגנה על החבות; אתה יכול לתבוע תאגיד אבל אתה לא יכול לכלוא אחד. היא ישות משפטית נפרדת שמנפיקה מניות ונמצאת בבעלות בעלי המניות. בעלי עסקים קטנים לעיתים קרובות הבעלים של 100 אחוזים מהמניות. מכירת מניות והפכה לחברה ציבורית היא דרך נפוצה להגדלת ההון.
הנפקה ראשונה לציבור
כאשר חברה רוצה לצאת לציבור, היא עובדת עם בנק השקעות כדי לבצע הנפקה ראשונית לציבור, או התזמורת הפילהרמונית הישראלית. החברה מציעה מניות למכירה פומבית במחיר שנקבע על ידי הבנקאים ומנהלי החברה; זהו מחיר נקוב. פעמים רבות, ההנפקה יוצרת כמות ניכרת של עניין והמשקיעים מוכנים לשלם מעל המחירים עבור המניה. ההפרש בין המחיר הנקוב לבין שווי השוק הוא העודף המשולם - הידוע גם כהון ששולם.
מציע הון מתוחכם
הנפקה מתונה - או משנית - הון, או מנכ"ל, מתרחשת כאשר חברה מבוססת רוצה לגייס הון נוסף על ידי מכירת מניות. זה מדלל את הערך של המניות הקיימות, והציבור עשוי לראות בכך סימן לכך שחברה נכשלת. עם זאת, אם החברה הודיעה כי היא משתמשת הכספים להרחבת או שיפור, המניה עשויה למכור מעל מחיר נקוב, יצירת עודף שילם.
חשבונות
מכירת מניות החברה מופיעה במאזן כהון עצמי. רואה החשבון רושם את הערך הנקוב כהון כאמור ואת החלק העודף של המכירה כהון שנפרע. יתר התורם להון העצמי הוא עודפים, אשר משקפים את רווחיות החברה. חברות שומרות על ההון ועל יתרת העודפים בחשבונות נפרדים משום שחוקי המדינה אוסרים על חברה להכריז על רווח או הפסד ממכירת מניותיה. כמו כן, מאחר ותשלומי הדיבידנדים מבוססים על רווח, הם חייבים לבוא אך ורק מחשבון העודפים.
