תיאוריה של התנהגות אתית, תועלתנות גורסת כי פעולה היא "נכונה" עד כמה זה מועיל לאנשים או לחברה, או על ידי יצירת אושר, שיפור הרווחה, או צמצום סבל. התועלתנות במקום העבודה מתמקדת באתיקה, בדמוקרטיה, בזכויות ובחובות בסביבה העסקית. העבודה במקום העבודה של המאה ה -21 אינה עוד אמצעי למטרה בלבד; זה משמעותי וקורא לשאיפותיהם של אנשים, אמונות ותשוקות. התפיסה המסורתית של העבודה היתה אינדיווידואליסטית יותר מהמושג העכשווי, הרואה בעבודה עבודה שנעשית ביחד ובשיתוף פעולה כדי לממש טוב קהילתי.
יסודות התועלתנות
התועלתנות נשענת על מה שמכונה "כלל הזהב" של האתיקה במקום העבודה. על פי כלל זה, אדם אחראי, ומודאג, לרווחתם ולשמחתם של אחרים. כלל הזהב קובע כי אנשים אתיים הם אלה אשר נמנעים מפגיעה ומבקשים דרכים לעזור לאחרים. התועלתנות עוסקת אפוא בפעולות המייצרות תועלת וממנעות. ערכי העבודה התועלתניים כוללים יושר, שמירה על הבטחות, מקצוענות, דאגה לאחרים, אחריות ומניעת ניגוד עניינים.
סוגי התועלתנות
ישנם שני סוגים בסיסיים של תועלתנות אשר מיושמים במקום העבודה: הכלל תועלתנות ופעילות תועלתנות. הכלל התועלתנות עוסקת בהגינות, בעוד שהתועלתנות התועלתית עושה טוב לטובת אחרים. כלל תועלתני, למשל, נראה כמיטב יכולתו של המספר הגדול ביותר של אנשים, אף על פי שהאמצעי הצודק והוגן ביותר. מעשה תועלתני בוחר את הפעולה הנכונה ביותר מבחינה מוסרית לטובת אנשים.
חשיבותה של תועלתנות
התועלתנות קובעת סטנדרטים אתיים מחמירים במקום העבודה המשפיעים על התנהגותם של כל חבריה. הוא מהווה את הבסיס לתוכנית אתית המגדירה התנהגות במקום העבודה, הכשרה ועצות התנהגות אתית, פעולה משמעתית של הפרות אתיות וכדומה. התועלתנות במקום העבודה קשורה עם יתרונות רבים, כולל עבודת צוות משופרת ופרודוקטיביות, תדמית ציבורית חיובית וחברה משופרת.
שיקולים אחרים
מבקרי התועלתנות טוענים כי מדובר בתיאוריה אופטימית מדי, שאינה מביאה בחשבון את המוטיבציה, ומתמקדת כולה בפעולות. יתרה מזאת, התועלתנות במקום העבודה קשה להשגה ולתמוך בה אם היא אינה נתמכת על ידי מדיניות, נהלים ותרבות מוסרית חזקה בארגון. תמיכה ניהולית היא הכרחית, כמו גם תוכניות הכשרה שוטפות באתיקה ובמוסר במקום העבודה.
