לדגל הודו - שנקרא טיראנגה, שמשמעותו טריקולור - יש שלושה פסים זעירים של זעפרן, לבנים וירוקים, והוא בולט באמצע עם גלגל כחול. היא אומצה ב -24 ביולי 1947, בעקבות עצמאותה של הודו מהבריטים, והיא נעשתה רק מחאדי, שסובבה כותנה אינדיאנית מבית, כסמל של לאומיות וחופש. אלה המעוניינים להציג את דגל הודו חייבים לדבוק בקוד דגל מפורט המבטא את הכבוד הרב. כלול בקוד הם הדרישות שאומרות שהדגל אינו יכול לגעת בקרקע, לא ניתן להציג את הפוכה, יש להניף בקצב מהיר ולהוריד לאט ולא ניתן לקרוע, להיפגע, לשרוף או לזלזל בכל דרך שהיא.
סמלים
הסמל העגול במרכז הדגל, הצ'אקרה אשוקה, הוא הגלגל של הדהרמה, החוק הקוסמי המקיים את סדר היקום. על פי יסודות אמונתם, בודהיזם, הינדואיזם, יאיניזם וסיקיזם כולם מנויים למושג הדהרמה. בדרך זו הדגל מדבר אל רבים, אך לא כולם, של המסורות הדתיות הנוכחות בהודו. בנוסף, הגלגל מייצג תנועה כתזכורת כי הודו לא יכולה להתנגד לשינוי, כמו התקדמות קדימה היא המפתח להצלחה הלאומית בעולם המודרניזציה במהירות.
זעפרן
החלק העליון של זעפרן של הדגל נועד לציין אומץ וחוסר אנוכיות. זהו צבע משמעותי מבחינה דתית לדתות ההינדיות, הבודהיסטיות והג'אניות, שכן הוא מסמל את ההתכחשות ואת מחיקת האגו. זהו צבע שחוקה ברוח של ניתוק על ידי נודדים נודדים, והוא נועד להזכיר למנהיגות הפוליטית לנהל את עבודתם ללא המבקשים רווח חומרי, אלא לטובת האומה.
לבן
הפס הלבן במרכז הדגל הוא נציג של יושר, טוהר ושלום. בפילוסופיה ההודית גם מייצג ניקיון וידע. זה מסמל את האור ואת נתיב האמת כדי להנחות את ההתנהגות הלאומית של הודו. מבחינה פוליטית, הפס הלבן מתפקד כתזכורת להנהגת הודו כי המטרה הלאומית האולטימטיבית היא לשמור על מצב של שלום. זה חשוב במיוחד בגלל שפיכות הדמים שהקיפה את עצמאותה של הודו ואת החלוקה שלאחר מכן.
ירוק
המתכון הירוק על החלק התחתון של הדגל מייצג אמונה, פוריות ושגשוג. בפילוסופיה ההודית הוא נחשב להיות צבע חגיגי וייצוג המייצג חיים ואושר. היא מדגימה את הערך המוטל על כדור הארץ כעל הקרקע שעליה תלויים כל החיים. בדרך זו משמש הקו הירוק כתזכורת למנהיגים פוליטיים להגנה על אדמת הודו הן מפני אויבים חיצוניים והן מפני הרס אנושי פנימי.
