כאשר חברה מחזיקה חברה אחרת או חברה בת, עליה להתאים ולשלב מידע מהדוחות הכספיים של שתי החברות לצורך עריכת דוחות כספיים מאוחדים המציגים מידע כספי לקבוצה כישות כלכלית אחת. רואי חשבון בוחרים אחת משלוש שיטות האיחוד, בהתאם לאחוז הבעלות. אם חברה מחזיקה ב -20% מחברת הבת, החברה צריכה להשתמש בשיטת העלות. אם חברה מחזיקה בין 20% ל -50%, היא צריכה להשתמש בשיטת השווי המאזני. אם חברה מחזיקה מעל 50 אחוזים, שיטת הרכישה משמש.
שיטת עלות
שיטת העלות רושמת את ההשקעה לפי עלות. רק דיבידנדים מהחברה מטופלים כהכנסה. בניירות ערך סחירים, חשבון ההשקעה מותאם לשווי הוגן בשוק בסוף השנה.
שיטת השוויון
שיטת השווי המאזני רושמת את ההשקעה לפי העלות. רווחי החברה המאוחדת מגדילים את ההשקעה בחברה ודיבידנדים מקטינים את ההשקעה בחברה. הכנסות החברה המאוחדת מטופלות כהכנסות; דיבידנדים שלה אין השפעה הכנסה.
שיטת הרכישה
שיטת הרכישה מאחדת את הדוחות הכספיים של החברות. החברה האם מבטלת את ההון העצמי של החברה הבת, יוצרת חשבון בעל זכויות שאינן מקנות שליטה, מתאימה את המאזן של החברה הבת לשווי הוגן בשוק ורושמת מוניטין או רווחים. לאחר מכן מוצגים הדוחות הכספיים כהצהרה אחת.
