המדיניות הפיסקלית מוגדרת כהוצאה ממשלתית ומיסוי, וממלא תפקיד חשוב ביציבות הכלכלית. מדיניות פיסקלית מרחיבה, כגון הגדלת ההוצאות והקיצוצים במס, יכולה לעורר כלכלה מוכה ולהחזיר אותה למסלול צמיחה. לעומת זאת, המדיניות הפיסקלית המתכווצת יכולה לבדוק את הסיכון האינפלציוני במשק מחומם יתר על המידה. מאחר שלמדיניות הפיסקלית יש השפעות ישירות ומדידות על הכנסות התעסוקה והצרכנים; היא מתיישבת גם על סדר היום הכלכלי והפוליטי.
כלי המדיניות הפיסקלית
המדיניות הפיסקלית מתפרקת לשתי קטגוריות: הוצאות הממשלה ומיסוי. כספק, לממשלה יש את הכוח ליצור ולתגמל מקומות עבודה במגזר הציבורי, להשקיע בעבודות ציבוריות כמו כבישים ולספק תשלומי העברה לאזרחים, כגון הטבות ביטוח לאומי. כמסיר, לממשלה יש את היכולת להטיל מסים על יחידים ועל תאגידים, ובכך להגדיל או להקטין את ההכנסה הפנויה.
מדיניות פיסקלית מרחיבה
המדיניות הפיסקלית אמורה להיות רופפת או מרחיבה כאשר ההוצאה הממשלתית עולה על ההכנסות. במקרים אלה, הגירעון התקציבי. בעוד שחסרון הגירעון המוחלט חשוב, מה שחשוב יותר הוא השינוי בגירעון (או עודף). פעולה ממשלתית לקיצוץ מסים, הגדלת תשלומי ההעברה או שניהם, משפיעה על העלאת ההכנסה הפנויה של משקי הבית וקידום הוצאות הצרכנים.
מדיניות פיסקלית
המדיניות הפיסקלית אמורה להיות צרה או מתכווצת כאשר ההכנסות הממשלתיות גבוהות מההוצאה. במקרים אלה, התקציב הפיסקאלי עודף. בעוד שהכמות המוחלטת של העודף חשובה, מה שחשוב יותר הוא השינוי בעודף (או הגירעון). פעולה ממשלתית להעלאת מסים, הפחתת תשלומי ההעברה או שתיהן, משפיעה על הקטנת ההכנסה הפנויה של משקי הבית והוצאות הצרכנים המדכאות.
השפעה על שערי הריבית ועל שער החליפין
למדיניות הפיסקלית השלכות מקרו-כלכליות מעבר להוצאות הצרכנים. בפרט, הוא משפיע על הריבית ועל שער החליפין. כאשר הממשלה מנהלת גירעון, היא חייבת ללוות מהמשקיעים על ידי הנפקת אג"ח האוצר. לכך יש השפעה על העלאת הריבית כאשר הממשלה מתחרה עם לווים אחרים, כגון תאגידים, לחיסכון הצרכנים. ריבית גבוהה יותר יש לדפוק על ההשפעה של משיכת הון זר נוסף, המוביל לייסוף של הדולר.
מגבלות המדיניות הפיסקלית
בטווח הארוך, השפעות המדיניות הפיסקלית מוגבלות כאשר השינויים בביקוש המצרפי מתבטאים ברמת המחירים ולא בתוצר. על פני תקופות זמן ארוכות, תפוקת המשק נקבעת על פי ההיצע, ולא הביקוש, של גורמי הייצור: הון, עבודה וטכנולוגיה. המדיניות הפיסקלית יכולה להשפיע זמנית על שיעור התפוקה של המשק, אך הניסיונות לתמרן את קצב התפוקה הטבעי בטווח הארוך צפויים להיות פחות ופחות יעילים.
