ההון, המניות והשיתוף קשורים כולם למונחים קרובים בתוך מבנה הבעלות של התאגיד. הדרך הטובה ביותר להבין את ההבדלים שלהם היא להתחיל עם המונח הרחב ביותר, שהוא הון עצמי, ולעבוד כלפי מניות, אשר מייצגות צורה חלקית של הבעלות העסקית.
יסודות הון
המשמעות הכללית ביותר של הון עצמי היא בעלות בעסק. שלא כמו מניות ולשתף, ההון חל על מבנים עסקיים שאינם עסקיים גם כן. כל מי שיש לו חלק פיננסי בחברה, בין אם הוא בעל זכות יחיד, שותפות או תאגיד, מחזיק בהון עצמי. בחשבונאות, סכום בעלי המניות מבוסס על ההפרש שבין הנכסים וההתחייבויות העסקיים. אם החברה מחזיקה בנכסים בשווי של 500 אלף דולר ויש לה התחייבויות של 300 אלף דולר, למשל, הון עצמי שווה ל -200 אלף דולר.
צילומים ושיתוף
מניות מצטיינות מול צף
הבחנה מרכזית נוספת במבנה ההון ובמניות התאגיד היא השוואת המניות הקיימות למניות הצפות. המניות הבולטות הן סך כל המניות המונפקות, או 100 אחוזים מכלל המניות של החברה. מניות החברה הצפות כוללות מניות הנסחרות בשוק הפתוח. הצוף אינו כולל מניות מוגבלות מסוימות וכן מניות שבבעלות גורמים פנימיים בחברה ומוסדות גדולים שמרשמים את הבעלות לרשות ניירות ערך האמריקנית.
אם לתאגיד יש מיליון מניות שטרם נפרעו ו -250,000 מניות חסומות, הצף שלה הוא 750,000 מניות. צף קטן פירושו פחות מניות הנסחרות בבורסה, דבר התורם לתנודתיות גבוהה יותר ולתנועות מחירים.
אזהרה
הנפקת מניות חדשות כמניות לפיצוי עובדים מדללת בעלות, ועלולה להשפיע לרעה על מחיר המניה.
