ההתייחסות לערכי איוש - כגון יחסי עובד-מנהל-ייצור - מאפשרת למנהיגות החברה להגדיר אמצעי הגנה מתאימים כדי לפקח על האופן שבו העובדים מבצעים משימות ומקטעים ממוקדים בהם מחזור העובדים גבוה. בכך, מנהלים בכירים שומעים את המשוב של העובדים מכל הפסים, כשהם מטילים תלונות של מנהלים ברמה בינונית ואנשי צוות ואותו צוות.
הגדרה
היחס בין עובדי החברה למינהל הייצור שווה למספר הממוצע של העובדים העובדים בפונקציות ניהוליות, חלקי מספר העובדים הממוצע העוברים תהליכי ייצור - בין אם מדובר במפעלים, במפעלי ייצור לגיבוי או בשירותי תחזוקה. לדוגמה, אם יש לעסק כ -1,000 איש בכוח אדם מינהלי וכ -2,000 עובדים בפונקציות הקשורות בייצור, יחס העובדים המינהלי-לייצורי שלו שווה ל -50% או 1,000 חלקי 2,000 פעמים 100. מספר זה מעניק למנהלים מושג כיצד אנשים רבים עובדים במגזר מסוים, ובסופו של דבר עשוי להנחות דברים כמו הקצאת משאבים, תכנון, ניהול פיננסי וניהול רווח. פונקציות ניהוליות להתמודד עם ניהול עסק, ואילו ייצור זרמים נוגעים לייצור של סחורות.
משמעות
כצורת כוח אדם מרכזית, יחס העובדים המינהלי-לייצור עוזר לחברה להבין היכן ההצלחה המבצעית שלה - ופטירתה, לצורך העניין - עשויה לשקר. אם העסק יש יחס גבוה - כלומר יש יותר אנשים במשרדים מאשר במפעלים - ראשי מחלקות צריך לחשוב אם המדד הוא חדשות טובות ואם זה מתיישב עם טקטיקות ניהול רווחיות לטווח הארוך של המנהיגות העליונה. כדי להבהיר את המחשבה הזאת, הם עשויים לחשב את ההכנסה לצורכי ניהול ותהליכי ייצור, תוך הבנת אם עובד במפעל עולה לחברה יותר כסף מעובד יושב בתא במשרד.
ניתוח רגישות
חברה מובילה יכולה להשתמש ביחסי עובד-מנהלה לייצור כדי לנתח תרחישים תפעוליים שונים, כדי לקבוע כיצד העסק יגיע לכל תרחיש. לדוגמה, מנהלים בכירים עשויים לחשוב על מידת הרווחיות של הארגון - ואם זה יהיה רווחי בכלל - אם יחס העובדים המינהליים לפדיון יעבור מ -50% ל -25% או מ -30% ל -60%. בתרחיש הקודם, אנליסטים עסקיים עשויים לחוש כי החברה רוצה להתמקד בפעילות הייצור, ולכן זה שפיכת עלויות כוח אדם בפונקציות ניהוליות. במבנה האסטרטגי האחרון, האנליסטים עשויים לטעון שהעסק רוצה לשנות את התחום התחרותי, לסגור כמה מפעלים ולהשקיע בפעילויות שאינן ייצור, כמו אלה שבהם יספק שירותים, לא לייצר מוצרים.
שיקולים כספיים
עבור חברה, יחסי כוח אדם יש השלכות תקציביות בגלל הוצאות העובדים הן עלויות התפעול. כתוצאה מכך, ההנהלה מנסה לשמור על יחס עובדתי מינהלי-לייצור ממוצע שמתאים ליעדים התפעוליים ואינו מפר את הבנק של הארגון.
