מחברים C.K. Prahalad וגארי האמל, במאמר "הרווארד עסקים סקירה" ב -1990 תחת הכותרת "יכולת הליבה של החברה", הגדיר מיומנות הליבה כמו למידה קולקטיבית בארגון. משמעות הדבר היא לדעת כיצד לתאם טכנולוגיות ייצור מגוונות, שילוב טכנולוגיות מתפתחות ומתן ערך ללקוחות. לדוגמה, יכולת הליבה של אינטל היא עיצוב מוליכים למחצה. יכולות הליבה מובילות למוצרי הליבה המשולבים במוצרים אחרים ללקוחות.
יתרונות
חברה יכולה להשתמש ביכולות הליבה שלה כדי לבנות על השווקים הקיימים וליצור הזדמנויות חדשות בשוק. הצרכנים והעסקים לא הבינו שהם זקוקים לשולחנות עבודה עד שהם מתחילים להשתמש בהם. אפל הראתה לעולם את התענוגות של בעלות על iPod. עסק קטן צריך לזהות, לפתח ולאחר מכן להתמקד במיומנות הליבה שלו או יכולות לבנות מוצרים ושירותים המשרתים צרכים ספציפיים בשוק, כי המתחרים לא יכולים לחקות.
זיהוי
Prahalad והמל לזהות שלוש בדיקות לזיהוי יכולות הליבה: ראשית, יכולת הליבה חייבת להרחיב את השוק הניתן לעיון. לדוגמה, יכולת המיקרו-מעבד של אינטל מאפשרת לה להשתתף בשווקים טכנולוגיים מגוונים כגון מחשבים ניידים, מכשירים ידניים, מחשבים שולחניים, מערכות אחסון ושרתים מורכבים. שנית, יכולת הליבה חייבת לספק יתרונות ללקוחות. לדוגמה, המומחיות של בואינג במכלול המטוסים הפכה את הנסיעה המהירה והנוחה האפשרית. ולבסוף, יכולת הליבה צריך להיות קשה לחקות, המאפשר לעסק להתחרות ביעילות בשוק שלה. לדוגמה, אינטל שולטת בשוק המיקרו-מעבד, בואינג היא אחת משתי יצרניות המטוסים המובילות, וול-מארט חוללה מהפכה בשוק הקמעונאי.
התפתחות
לאחר מיומנויות הליבה מזוהים, חברות צריכות לבנות עליהם. השקעה בטכנולוגיות נדרשות היא צעד ראשון הכרחי. לדוגמה, סטארט-אפ טכנולוגי המתפתח מוצר תוכנה חדש חייב להשקיע בכלי פיתוח התוכנה העדכניים ביותר ובמערכות הפעלה מרובות כדי לבחון את מוצריה באופן מקיף.שנית, משאבי אנוש מספיקים - טכני ומכירות - ומשאבים כספיים יש להקצות כי מאמץ חצי לב בדרך כלל מוביל לכישלון. שלישית, יש לבחון שותפויות. לדוגמה, חברות סטארט-אפ קטנות בתחום הביוטכנולוגיה שותפות עם מוסדות מחקר וחברות פרמצבטיות מבוססות כדי לקבל את מוצריהן באמצעות בדיקות קליניות ואישורים רגולטוריים. ולבסוף, עסקים צריכים לפתח חשיבה הליבה מיומנות, אשר כוללת עבודה על פני גבולות ארגוניים וזיהוי המשאבים הדרושים כדי לטפח את הדור הבא של יכולות.
שיקול: ניהול סיכונים
בעקבות ה -11 בספטמבר והמשבר הפיננסי ב -2008, מר מארק פריגו, מאוניברסיטת דה-פול, טוען כי ניהול הסיכונים הפך גם ליכולת הליבה הארגונית הנדרשת. בעלי העניין מעוניינים בסיכונים הניצבים בפני החברות והצעדים בהם נוקטת ההנהלה להתמודד איתם. פריגו מציע כי על עסקים לזהות ולכמת את השפעת הסיכונים, לתקשר את השפעת השיבושים הן באופן פנימי והן באופן חיצוני ולהפוך את ניהול הסיכונים האסטרטגיים לחלק בלתי נפרד מההנהלה האסטרטגית הכוללת.