עסקים משתמשים במשאבים כלכליים לצורך הקמה, הפעלה והרחבה של פעילויות המיועדות להכנסות. הכנסות אלו מיוצרות באמצעות הוצאות והוצאות כלכליות לגופים שאינם העסק. במקרים בהם ההכנסה עולה על ההוצאות, העסק ביצע הכנסה נטו או רווח בנסיבותיו הכלכליות; לעומת זאת, במקרים בהם ההוצאות עלו על ההכנסות, העסק גרם להפסד נקי. Break-even היא שיטה המשמשת לקביעת הסף שבו רווחיות הופכת לרווחיות.
ניתוח צד-אספקה
Break-even method היא ניתוח בצד ההיצע המשמש להבנה טובה יותר של רווחיות עסקית או של פרויקט. צד ההיצע פירושו כי מדובר במשתנים שמקורם בצד היצרנים של יחסי הצרכן - מפיק, משתנים כגון יחידות המיוצרות במקום יחידות שנמכרו. דבר זה מגביל את האופן שבו שיטה יעילה של פריצה יכולה להיות בהבנת התמונה הגדולה, אך אינה מגבילה את התועלת בהבנת הרווחיות העסקית בטווח הקצר ובקטנה.
ניתוח אפילו הפסקה
ניתוח בריסק-אפילו משמש לחישוב הנקודה בה מדידה מסוימת של ההכנסות שווה למדידה מסוימת של עלויות. במקרים בהם ההכנסות גבוהות מהעלויות, העסק הוא רווחי ורצוי, ואילו כאשר העלויות גבוהות מההכנסות, העסק הוא רווחי ולכן לא רצוי. ככלל, ככל שחישוב נקודת הפריצה גבוה יותר, כך מסוכן יותר העסק.
חשבונאות Break- אבן
חשבונאות break-even שיטה היא הצורה הנפוצה ביותר של הניתוח נעשה אחד הקלה. זה מחושב כמספר יחידות שצריך למכור כדי לייצר רווח אפס. באופן פורמלי יותר, ניתן לחשב את מספר היחידות הנדרשות כעלות קבועה כוללת חלקי ההפרש בין מחיר יחידה לבין עלות משתנה. ההפרש בין מחיר יחידה לבין עלות משתנה יכול להיחשב לרווח ליחידה שיוצרה ונמכרת, ועסק חייב למכור יחידות מספיקות כדי לכסות את העלויות הקבועות שלו לפני שיהיה רווחי.
פיננסי שבר-אבן
פיננסי לשבור אפילו הוא מושג דומה לחשבונאות לשבור אפילו משתמש במידות שונות מאוד. זוהי רמת הרווחים הנדרשת לפני הרווח של החברה למניה שווה לאפס. כאן, הרווחים מוגדרים כרווחים לפני ריבית ומסים, או ברווח הגולמי בניכוי עלויות מכירה והוצאות תפעוליות ורווח למניה מוגדר לרוב כהכנסה מחולקת במספר המניות הרגילות הקיימות.
