הדרכה היא מרכיב חיוני עבור כל ארגון או עסק כדי להצליח. יש צורך בהערכות יסודיות כדי לקבוע את תוכניות ההכשרה היעילות ביותר וכיצד ליישם אותן בצורה הטובה ביותר. חמש רמות ההערכה של קאופמן הן שיטה אחת ששימשה לפיתוח תוכניות הכשרה ראשונית ותוכניות עבודה. המודל של אוניברסיטת ויסקונסין, דונלד קירקפטריק, העריך את חמשת הרמות. התכנית נועדה להעריך תוכנית מנקודת המבט של המתאמן ולהעריך את ההשפעות האפשריות על הלקוח והחברה העלולה לנבוע מיישום תוכנית הכשרה חדשה.
רמה 1 - קלט ו תהליך
הרמה הראשונה של שיטת ההערכה של קאופמן מחולקת לשני חלקים. רמה 1 א היא הערכה "המאפשר", שמטרתה להעריך את האיכות והזמינות של משאבים פיזיים, כספיים ואנושיים. זוהי רמת קלט. רמה 1b, "Reaction", מעריכה את היעילות ואת הקבלה של האמצעים, השיטות והתהליכים של תוכנית ההכשרה המוצעת. משתתפי הבדיקה נשאלים איך הם מרגישים לגבי ההוראה.
רמה 2 ו -3 - רמות מיקרו
רמות 2 ו -3 מסווגים כמו רמות מיקרו שנועדו להעריך אנשים וקבוצות קטנות. רמה 2, "רכישה", מעריכה את הכשירות ואת השליטה של קבוצת הבדיקה / הפרט בכיתה בכיתה. רמה 3, "יישום", מעריכה את ההצלחה של קבוצת המבחן / ניצול הפרט של תוכנית האימונים. נבדקי הבדיקה נבדקים כדי לקבוע כמה וכמה טוב הם ליישם את הידע שהם זכו בתוך הארגון.
רמה 4 - רמת מאקרו
"פלט הארגון" הוא ברמה 4 בשיטת ההערכה של קאופמן. רמה זו נועדה להעריך את תוצאות התרומות והתשואות של הארגון בכללותו כתוצאה מתוכנית ההכשרה המוצעת. ההצלחה נמדדת במונחים של הביצועים הכוללים של הארגון והתשואה על ההשקעות.
רמה 5 - רמה מגה
ברמה הסופית של שיטת ההערכה של קאופמן, "התוצאות החברתיות", התרומות ללקוח ולחברה בכללותה מוערכות. ההיענות, ההשלכות הפוטנציאליות והתשואות נמדדות על מנת לקבוע את ההצלחה של יישום תכנית ההכשרה המוצעת.
