תאגידים רב לאומיים שמשקיעים במדינות המארחות יכולים להשפיע על מדינות אלו בכמה דרכים. לדוגמה, מדינות מתפתחות מאופיינות בדרך כלל על ידי ארגונים מקומיים חלשים, טכנולוגיים לאחור. כניסתו של תאגיד רב לאומי לשוק מפגר תביא לעירוי של השקעות הון, טכנולוגיה מתקדמת וידע מומחה, אשר עשוי להועיל למדינה המתפתחת אם הידע והטכנולוגיה יועברו לאוכלוסייה המקומית. אחת ההשפעות השליליות של תאגיד רב לאומי על מדינה מארחת עשוי להיות כי חברות מקומיות ייאלצו לצאת מהעסק כי הם לא יכולים להתחרות.
כלכלות המעבר
הכלכלות המתפתחות של המדינות המתפתחות הן אטרקטיביות לתאגידים רב לאומיים בגלל עלויות העבודה הנמוכות, משאבים בשפע ובסיסים גדולים של לקוחות. מדינות מארח כי הם גדלים, לפתוח את השווקים שלהם כדי למשוך השקעות זרות כי התאגידים יכולים לספק. כלכלות במעבר עשויות ליהנות גם מזרימת הון אינטלקטואלי, משאבים כספיים, שיטות עבודה מומלצות וטכנולוגיה שלא היתה להם גישה אליהם.
השקעת חוץ ישירה
השקעות זרות ישירות במדינות המארחת יכולות לסייע בשיפור התפוקה, הצמיחה והיצוא, אך היחסים בין חברות רב לאומיות וכלכלות מארחות משתנות בהתאם לתעשייה ולמדינה הספציפית. לדוגמה, סין ראתה כמה יתרונות חיוביים של השקעות זרות ישירות. בשנת 1998, סין מדורגת במקום ה -32 בסולם הייצוא, אך עד 2004, המדינה דורגה במקום השלישי בעולם היצואן הגדול ביותר בעולם. זה בום הייצוא זוכה לתזרים משמעותי של השקעות זרות ישירות של תאגידים רב לאומיים בתקופה זו.
אי שוויון בשכר
חברות רב לאומיות משלמות לעתים שכר גבוה יותר לעובדיהן לעומת חברות בבעלות מקומית. חברות רב לאומיות נוטות בדרך כלל להעסיק עובדים משכילים ומוכשרים יותר, משלמים לצוותים שלהם עוד יותר, ועדיין נהנים מעלויות עבודה נמוכות יותר, אבל זה משתנה באופן משמעותי על ידי התעשייה. כמה חוקרים מצאו כי הביקוש לעבודה מיומנת על ידי חברות רב לאומיות בחו"ל הובילה לשינוי בביקוש לעבודה בבית ובחו"ל. עובדה זו הביאה לחוסר איזון בהכנסות בין עובדים מיומנים ובלתי מקצועיים, מה שהוביל לאי-שוויון בשכר במדינה המארחת ולצמצום מספר המשרות הנדרשות בארץ.
ניגוד עניינים
הרווח הוא הכוח המניע שמניע תאגידים רב לאומיים, שגם הם מונעים לתפוס נתחי שוק גדולים יותר ולהבטיח תחרותיות ארוכת טווח במדינות המארחת. ניגוד אינטרסים בין תאגידים אלה לבין חברות מארחות נובעות ממגוון נושאים, לרבות זכויות קניין רוחני, החלטות מבצעיות שעשויות להשפיע על הסביבה או על זכויות האדם ועל החזרת הרווחים. בעוד תאגידים רב לאומיים מבססים את החלטותיהם על כלכלה, מדינות רבות המארחות רוצה שהחלטות אלה יהיו מסונכרנות עם הצרכים החברתיים והפוליטיים של המדינה.
