חברות לקנות מניות בחברות אחרות כמו גם השקעה או כדי להגשים את המיקום האסטרטגי. לדוגמה, חברת ייצור מחשבים עשויה לרכוש בעלות ביצרן הכונן הקשיח למיקום אסטרטגי. כדי לטפל ברכישת מניות בחברה אחרת, על החברה להשתמש בשיטת העלות, בשיטת השווי המאזני או באיחוד. השיטה המשמשת תלויה באחוז הבעלות על המניות ובכמות השליטה בחברה בחברה הבת.
בחירה בין שיטת הון ואיחוד לדיווח חיצוני
אין צורך לאחד בדוחות הכספיים את הדוחות הכספיים. אם לחברה יש יותר מ -50% מחברה אחרת, על החברה לאחד באופן חיצוני, אך באופן פנימי לבחור בין שיטת השווי המאזני או שיטת העלות.
בעת בחירה בין שיטת השווי המאזני לאיחוד השליטה בחברה יכולה להשפיע על חברה אחרת. באופן כללי, אם חברה מחזיקה בין 20% ל -50% של חברה אחרת, אזי החברה צריכה להשתמש בשיטת השווי המאזני כדי לתת דין וחשבון לחברה הבת. אם לחברה יש יותר מ -50% מהחברה, יש לאחד את הדוחות הכספיים.
בחירה בין שיטת הון ואיחוד לדיווח פנימי
הבעלות על מלאי היא כלל אצבע כללי. רואה חשבון צריך גם לשקול השפעות אחרות יש לחברה כיום. לדוגמה, חברה יכולה להחזיק 40% מהמניות, אך לא להשפיע. במצבים כמו פשיטת רגל הממשמש ובא, המשרד מתכוון רק לשמור על המניות לזמן קצר, או רק אדם אחד הבעלים של 60 אחוזים אחרים של החברה הם מצבים שבהם החברה עונה על כלל אצבע הבעלות על מלאי, אבל לא יכול להפעיל שליטה.
הבדלים עיקריים
איחוד הדוחות הכספיים כרוך בשילוב דוחות ההכנסות והמאזנים של החברות יחד כדי ליצור הצהרה אחת. שיטת השווי המאזני אינה משלבת את החשבונות בהצהרה, אלא היא מייצגת את ההשקעה כנכס וחשבונות על הכנסות שהתקבלו מהחברה המאוחדת.
