הכנסות דיבידנדים יכולות לספק מקור לרווחים ליחידים ולחברות. כאשר חברה משקיעה בחברה אחרת, כל הרווחים או ההפסדים שבוצעו חייבים לבוא לידי ביטוי במאזן החברה המשקיעה באופן הולם. שיטת השווי המאזני חלה על חברות המחזיקות בשיעור ניכר ממניות החברה.
הכנסות דיבידנד
חברה יכולה לבחור להציע מניות של מניות למכירה למשקיעים המעוניינים. בתמורה, המשקיעים מקבלים חלק הבעלות בחברה, אשר מזכה אותם חלק הרווחים שנצברו. במסגרת זאת, חברה ממירה אחוז מאחזקתה בהון העצמי. דיבידנדים לבעלי המניות נובעים מתקופות בהן חברה מקבלת רווחים מעבר לעלויות התפעול שלה. חברה יכולה לבחור להשקיע את התמורה נטו שלה בשוק המניות או לרכוש מניות מניות של חברה אחרת. כאשר חברה בוחרת להשקיע את התמורה נטו שלה, הכנסות הריבית הופכות להכנסות דיבידנד לבעלי מניותיה. חברה יכולה גם לקצור הכנסות דיבידנד מן הרווחים שנעשו על ידי חברה אחרת של המניה.
שיטות חשבונאיות
כאשר חברה רוכשת מניות בחברה אחרת, סוג זה של השקעה ידוע בתור הון עצמי. עם ניירות ערך, שיטות חשבונאיות מסוימות חלות על רישום רווחים והפסדים על המאזן של החברה. שיטת השווי המאזני משמשת כאחת משלוש שיטות חשבונאיות המשמשות לרישום רווחים מניירות ערך.השיטה המשמשת תלויה באחוז המניות שנרכשו ובכמות ההשפעה המלווה באחזקות מניות. בעלות של פחות מ -20% ממניות החברה מחייבת שימוש בשיטת העלות לצורכי חשבונאות. בעלות של 50% או יותר ממניות החברה מחייבת שימוש בשיטת הדוחות הכספיים המאוחדים. שיטת השווי המאזני חלה על חברות שיש להן 20% עד 50% בעלות על מניות.
שיטת השוויון
הבעלות על מלאי מקנה למשקיעים זכויות מסוימות של בעלות, כגון זכויות הצבעה. כמות או אחוז הבעלות קובע כמה השפעה יש למשקיע. נתח של 20% עד 50% במניות פירושו שהמשקיע יכול להשפיע במידה ניכרת על פעילות החברה ועל מדיניותה הפיננסית בתהליך קבלת ההחלטות. כתוצאה מכך, חברות המשתמשות בשיטת השווי המאזני חייבות להתאים את שווי רווחי הדיבידנד ואת שווי הרווח הנקי של החברה המנפיקה בעת רישום רווחי הכנסות מאזניות. למעשה, במאזן רשומות מידע על נכסי החברה, התחייבויותיה ואחזקותיה. עם החזקת בעלות מהותית בחברה אחרת, כל הרווחים או ההפסדים משפיעים באופן ישיר על יתרות הנכסים והתחייבויות בפועל.
השפעות מאזן
עם נתח של 20 עד 50 אחוזים בעסק, כל הדיבידנדים שהורווחו על ידי חברה משקיע הופכים להחזר חלקי על ההשקעה של החברה. כתוצאה מכך, על החברה המשקיעה להפחית את הסכום הכולל שהושקע, או את שווי ההשקעה לפי גובה רווחי הדיבידנד שהתקבלו. לדוגמה, חברה שמשקיעה 30 אלף דולר במניות ומחזיקת בעלות של 30% תקטין את שווי ההשקעה של 30,000 דולר, לפי גובה הכנסות הדיבידנד שהתקבלו בתקופה חשבונאית.
גם רישומי המאזן של חברת משקיע חייבים לשקף את חלקה ברווח הנקי של החברה המנפיקה. משמעות הדבר היא כי החברה משקיע יראה רווח נקי רווח של 30,000 $ אם החברה המנפיקה הראה רווח נקי של 100,000 $. כתוצאה מכך, ערך ההשקעה הראשונית של $ 30,000 נרשם כ $ 60,000 במאזן.