מבנה ארגוני הוא האופן שבו עסק מוגדר לספק היררכיה וקו דיווח מפורט. סוג המבנה המשמש משתנה מחברה אחת לאחרת, אך מטרתה העיקרית היא ארגון פנימי. ישנם שלושה סוגים בסיסיים של מבנים: חטיבתית, מסורתית ומטריצה. המטרה היא להגדיל את התקשורת ואת האצלת הסמכות ברמה המתאימה לגודל ולצרכים של החברה.
מבנה ארעי
זוהי דרך של קיבוץ עובדים על פי הגיאוגרפיה, האחריות השיווקית הפנימית או המוצר אותו מעורב העובד. המבנה הגיאוגרפי פשוט מבדיל בין העובדים לפי התחום הגיאוגרפי שבו הם נמצאים. חטיבת השיווק מזהה את העובדים לפי השוק שהם משרתים בחברה. עורכי הדין יזוהו עם המחלקה המשפטית, הרוכשים יזוהו עם מחלקת הרכש, וכן הלאה. התחום השלישי של החלוקה מתרכז במוצר המסחרי של העובד, והוא יכלול מוצרים רבים ככל שהחברה מציעה או מציעה.
דגם מסורתי
זהו המבנה עם היררכיה קפדנית שמגדירה אדם אחד על פני השני ומפרט בדיוק מי מדווח למי. ישנן שלוש צורות של מודלים מבניים אלה, אבל הם כולם דומים מאוד. האחת נקראת מבנה הקו שבו הסמכות מתוארת בבירור והיא שימושית ביותר בארגונים קטנים יותר, שבהם קבלת החלטות מהירה חשובה. המבנה השני נקרא מודל הקו והמודל, שבו הסמכות מתפשטת יותר, כמו בין הניהול האמצעי לבין הסוכנים, שעליהם בסופו של דבר לבקש אישור סופי מהנהלה גבוהה יותר. זה מייצר קבלת החלטות איטית יותר והוא נפוץ יותר בארגונים בינוניים. שלישית, יש את המודל הפונקציונלי שבו מחלקת הפרט היא התכונה העיקרית של חשיבות תיאורית. זה יכלול מחלקות כגון חשבונאות ומשאבי אנוש.
מודל מטריקס
זהו המעורב ביותר של שלושת המודלים בכך שהוא משלב את התכונות של הפונקציה והן של המוצר ועובד עובדים בהתאם. לדוגמה, עובד A הנמצא באזור הגיאוגרפי C הוא ראש מחלקת המכירות למוצר ש '. לכן, במקום מזהה יחיד של עובד מסוים יש לו כעת שלושה כמו כל העובדים האחרים בארגון. היתרונות של מודל המטריצה הוא שהוא מאפשר תיאום טוב יותר, תקשורת ומדרגה גבוהה יותר של התמחות בשל המאפיינים שנקבעו כאלו הנדרשים כדי לעבוד על הפרויקט המדובר.
